בע"מ 5267/04

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורו של האב ומצדד באם, ומאפשר לה לתבוע מזונות בשם בנה. ההחלטה נשענת על שתי נקודות מרכזיות. ראשית, זכותה של האם לתבוע מזונות עבור בנה משתרעת מעבר ליום הולדתו ה-18 ומכסה את שירותו הצבאי, כל עוד הוא חי עמה ותלותו הכלכלית היא בה. זאת, בהמשך לפסקי דין קודמים שקבעו את אחריותו של הורה לילדיו במהלך השירות הצבאי. שנית, האם אינה נדרשת לספק ייפוי כוח או כל אישור אחר מבנה לתבוע מזונות בשמו לתקופה שלאחר הגיעו לבגרות. החלטה זו מוצדקת כדי להימנע מלהעמיד את האם במצב שבו היא תלויה בנכונותו של בנה להגיש תביעה נגד ההורה השני. הדבר עלול להותיר אותה נושאת בכל העול הכלכלי של אחזקת בנה במהלך שירותו הצבאי. פסק הדין מחזק את מעמדה העצמאי של האם כתובעת, ומכיר בזכותה לתבוע החזר עבור חלקו של האב בהוצאות בנם במהלך שירותו הצבאי. בית המשפט תומך בזכותה להגיש תביעה ללא מעורבותו הישירה של בנה, בהתחשב בדינמיקה המורכבת של יחסי הורה-ילד ובעוול הפוטנציאלי הכרוך בהשארתה ללא סעד כלכלי. השופט מגיע למסקנה כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ודוחה את ערעורו של האב, תוך הדגשת שיקול הדעת של בית המשפט הפרוצדורלי לשמוע עדות מהבן במידת הצורך.