ב"ל 25124-04-24

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק דין בית הדין האזורי לעבודה תל אביב, ב"ל 25124-04-24** **מבוא** פסק הדין דן בתביעתו של יזהר גאלי (להלן: "התובע") להכרה במחלת סרטן הגרון/הלוע האפי כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") דחה את תביעתו, מכיוון שלא הוכח קשר סיבתי רפואי בין המחלה לתנאי עבודתו של התובע, ונקבע כי המחלה התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (להלן: "בית הדין") התבקש להכריע במחלוקת. **המסגרת החוקית והעובדתית** 1. **הגדרת פגיעה בעבודה:** החוק מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. תאונת עבודה היא תאונה שאירעה למבוטח תוך כדי ועקב עבודתו, ומחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות והמבוטח חלה בה עקב עבודתו. 2. **הפלוגתאות:** הפלוגתאות שנקבעו בתיק היו קיומה של תשתית עובדתית המתאימה לתורת המיקרוטראומה/מחלת מקצוע בעבודת התובע, והקשר הסיבתי בין תשתית כאמור, אם תוכיח, לבין מחלת התובע. 3. **העובדות המוסכמות:** הצדדים הגיעו להסכמה על רשימת עובדות מוסכמות, אשר נועדו לשמש בסיס לבחינת הקשר הסיבתי על ידי מומחה רפואי. עובדות אלו כללו: * **חשיפה לזפת:** התובע עבד כפועל לאיטום גגות במשך כ-18 חודשים (1992-1999), חימם זפת ויריעות ביטומניות, נחשף לאדים ועשן רב, ולא השתמש באמצעי מיגון. * **חשיפה לאסבסט:** התובע מנהל ובעלים של חנות ממתקים (החל משנת 2005), אשר תקרה שלה עשויה מאסבסט בלוי ומתפורר. התובע נחשף לחומר באופן כמעט יומיומי, שכן בחנות פוזרו שברי אסבסט ופירורים. הוא עבד במשרה מלאה, 6 ימים בשבוע, 10-12 שעות ביום, ולא השתמש באמצעי מיגון. **הליך המשפטי וחוות הדעת המומחה** 1. **מינוי מומחה:** בית הדין מינה מומחה יועץ רפואי בתחום הרפואה התעסוקתית, ד"ר מריו סקולסקי, על מנת שישיב על שאלות הנוגעות למחלת התובע, קיומו של קשר סיבתי, אופן קרות הליקוי, והשפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמים אחרים. 2. **ממצאי חוות הדעת (25.6.25):** * **אבחנה רפואית:** גידול ממאיר של הלוע האפי (Malignant Neoplasm of Nasopharynx) מסוג Non Keratinizing Undifferentiated Subtype. * **קשר סיבתי:** המומחה סבר שניתן לקבוע **בסבירות של מעל 50%** קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי. הוא ביסס זאת על הספרות הרפואית העדכנית (IARC, ארגונים רפואיים לאומיים), לפיה חשיפה תעסוקתית לביטומן מחומצן (זפת) היא "כנראה מסרטנת לבני אדם", וכל צורות האסבסט הן מסרטנות, וקיימים קשרים חיוביים בין חשיפה לאסבסט לבין סרטן הלוע. הוא ציין כי קיימים ספקות בנוגע לגורמים אחרים (כגון עישון), ועל כן, **מחמת הספק**, המליץ לאשר את הקשר הסיבתי, לאור חשיפות התובע לאסבסט (כ-20 שנה) ולזפת (כ-5 שנים) ללא אמצעי הגנה. * **אופן קרות הליקוי:** המומחה קבע **בחיוב** כי הליקוי נגרם על דרך של פגיעות זעירות, שכל אחת מהן הסבה נזק בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים גרמה לליקוי. גם קביעה זו נעשתה **מחמת הספק**. * **השפעה משמעותית:** המומחה קבע **בחיוב** שלעבודת התובע השפעה משמעותית על הליקוי בשיעור של 20% ומעלה, גם זאת **מחמת הספק**. 3. **שאלות הבהרה ותשובות המומחה (30.12.25):** הנתבע ביקש הבהרות בנוגע למשך החשיפה, הקשר הסיבתי, מנגנון הפגיעה, והשפעת העבודה. המומחה חזר על ממצאיו, אישר כי הקשר הסיבתי מתייחס לשני הגורמים (אסבסט וזפת), ציין כי מנגנון ההיווצרות של מחלות ממאירות אינו ידוע במדויק, אך לא ניתן לשלול פגיעה זעירה, וחזר על קביעתו לגבי השפעה משמעותית. **טיעוני הצדדים בסיכומים** * **התובע:** טען כי חוות דעת המומחה ברורה ומצביעה על קשר סיבתי בין עבודתו (איטום, זיפות, חשיפה לחומרים מזיקים) לבין המחלה. ביקש לקבל את התביעה. * **הנתבע:** טען שהמומחה קבע קשר סיבתי **"מחמת הספק" בלבד**, וכי נדרשת הוכחה ברורה ופוזיטיבית. טען שהמומחה לא השיב באופן ענייני לשאלות ההבהרה, והתבסס על תקופות חשיפה שגויות. ביקש לדחות את התביעה. **דיון והכרעה של בית הדין** 1. **מעמד חוות דעת המומחה:** בית הדין הדגיש את המשקל המכריע שיש לייחס לחוות דעת מומחה מטעם בית הדין, שכן הוא מסייע בידי בית הדין בתחום שאינו בידיעתו המקצועית. בית הדין אינו כבול לחוות הדעת, אך סטייה ממנה תיעשה רק במקרים של הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן. 2. **אימוץ חוות הדעת:** בית הדין קבע כי לא מצא הצדקה עובדתית או משפטית לסטות ממסקנות המומחה. קביעותיו הרפואיות של המומחה נתפסו כעומדות במבחן הסבירות וההיגיון. 3. **הביטוי "מחמת הספק":** בית הדין התייחס לטענת הנתבע לגבי השימוש בביטוי "מחמת הספק". נקבע כי מדע הרפואה אינו מדעיק, והביטוי מהווה זהירות בלבד, ואינו גורע מהמסקנה הכוללת לקיומו של קשר סיבתי. 4. **עקרון "הספק פועל לטובת המבוטח":** בית הדין הפנה לעיקרון יסודי בדיני ביטחון סוציאלי, לפיו במקרה של ספק, הספק פועל לטובת המבוטח. עיקרון זה מהווה חיזוק נוסף להחלטה לקבל את חוות הדעת. 5. **קביעת בית הדין:** בית הדין קיבל את התביעה וקבע כי מחלת סרטן הגרון/הלוע האפי מהווה פגיעה בעבודה. הנתבע חויב בהוצאות. **עקרונות משפטיים וחידושים בולטים** 1. **חזקת המומחה מטעם בית הדין:** פסק הדין מדגיש שוב את המשקל המכריע הניתן לחוות דעת מומחה מטעם בית הדין. זוהי הלכה מבוססת בפסיקה, שמטרתה להבטיח החלטות מקצועיות ונטולות פניות בתחומים רפואיים. בית הדין מדגיש כי הוא אינו "מכניס את ראשו" להכרעות רפואיות מובהקות, כל עוד חוות הדעת סבירה על פניה. 2. **"מחמת הספק" ומשמעותו בהקשר של קשר סיבתי:** חידוש או הדגשה בפסק דין זה היא ההתייחסות לשימוש בביטוי "מחמת הספק" על ידי המומחה. הנתבע טען כי הדבר מחליש את הקביעה בדבר קשר סיבתי, אך בית הדין דחה טענה זו. בית הדין אימץ גישה פרגמטית, לפיה בתחום הרפואה, בו לא תמיד קיימת וודאות מוחלטת, השימוש בביטוי זה משקף זהירות מקצועית ואינו פוגם במסקנה העקרונית. הדבר מתחבר לעקרון "הספק פועל לטובת המבוטח" בדיני ביטחון סוציאלי. 3. **עקרון "הספק לטובת המבוטח" בהקשר של קשר סיבתי:** פסק הדין מיישם הלכה זו באופן ישיר. גם אם המומחה הביע ספק מסוים (ובחר לציין זאת במפורש), בית הדין, בהתבסס על עיקרון זה, אימץ את המסקנה בדבר קשר סיבתי. זוהי הדגמה חשובה של האופן בו עקרונות של הגנה סוציאלית משפיעים על פרשנות ראיות, ובפרט ראיות רפואיות. 4. **תורת המיקרוטראומה/פגיעות זעירות:** בית הדין מאמץ את קביעת המומחה כי ליקויו של התובע נגרם על דרך של פגיעות זעירות מצטברות. זוהי תורה מקובלת בדיני עבודה, לפיה חשיפה חוזרת ונשנית לחומרים מזיקים, גם אם כל חשיפה בפני עצמה אינה גורמת נזק משמעותי, עלולה להצטבר לנזק משמעותי. הדבר רלוונטי במיוחד למחלות מקצוע ומחלות שאינן נגרמות מתאונה חד-פעמית. 5. **חשיפה לחומרים שונים:** פסק הדין בוחן חשיפה למספר גורמים סיכון פוטנציאליים (זפת ואסבסט), ומאמץ את חוות הדעת לפיה שניהם תרמו למחלה. ההתייחסות לחשיפה המצטברת, ללא אמצעי מיגון, מחזקת את ההכרה בסיכונים תעסוקתיים גם בתרחישים בהם קשה להוכיח קשר סיבתי ישיר וחד-משמעי. 6. **הכרה במחלה נדירה/מורכבת:** ההכרה בסרטן הלוע האפי כפגיעה בעבודה, לאור חשיפות מורכבות, מדגימה את יכולתם של בתי הדין לעבודה להכריע בסוגיות רפואיות מורכבות, תוך הסתמכות על מומחים, ובפרט כאשר מדובר בגורמי סיכון מוכרים (כגון אסבסט) וגורמים שהקשר שלהם מסתמן (כגון אדי זפת). **מסקנות** פסק הדין מהווה דוגמה ליישום עקרונות משפטיים מקובלים בתחום דיני הביטחון הסוציאלי, תוך הדגשת חשיבותה של חוות דעת מומחה מטעם בית הדין, והבנה של המורכבות המאפיינת מדע הרפואה. ההכרה במחלה כפגיעה בעבודה, על אף השימוש בביטוי "מחמת הספק" על ידי המומחה, מחדדת את הגישה המגינה על המבוטח, ובפרט בעת קיומו של ספק. ההתמודדות עם חשיפות מרובות לחומרים מזיקים, וההסתמכות על עקרון הפגיעות הזעירות המצטברות, מרחיבות את היקף ההגנה הניתנת לעובדים הנחשפים לסיכונים תעסוקתיים.