ע"ע 30358-05-19

תקציר

פסק הדין נסוב סביב זכאותם של שני אנשים, קליין ופח'זאדה, לקצבת שאירים בעקבות מותו של אזרח עובד צה"ל. לבית הדין לעבודה סמכות לדון במקרה זה. בית המשפט מכיר תחילה במסגרת הנורמטיבית, המכתיבה כי קצבת השאירים כפופה לתקנות האחידות של קרנות הפנסיה הוותיקות. על פי תקנות אלה, הגדרת "ניצול" מזכה הן את קליין והן את פחזאדה בקצבה, שכן שניהם זכאים ל"שאירים מבוטחים". בית המשפט דן גם בהכרה בפח'זאדה כידועה בציבור של המנוח ומגיע למסקנה כי אין להתערב בקביעתו של בית הדין האזורי להכיר בה ככזו. טענותיה של קליין בעניין הסכם שלום נישואין שקיבל תוקף משפטי בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה נדחות, שכן בית הדין לעבודה קובע כי הסכמים אלה אינם גוברים על תקנות קרן הפנסיה. בית הדין מסביר כי סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה אינה משתרעת על זכויות פנסיוניות וכי רק בית הדין לעבודה יכול לקבוע זכאות לקצבת שארים. כמו כן, פסק הדין למזונות שקיבלה קליין מזכה אותה להיחשב "אלמנה מבוטחת" על פי התקנות האחידות, מה שהופך אותה לזכאית לקצבת שארים. לאחר מכן עובר בית המשפט לחלוקת הזכויות הפנסיוניות בין קליין לפחזאדה, וקובע כי על פי התקנות האחידות, כל אחד מהם זכאי למחצית מהשיעור המלא של קצבת השאירים. בית המשפט קובע גם את מועד הזכאות לקצבה ומקבל את החלטת בית הדין האזורי כי פחזאדה חייב בקצבת שאירים מיום הגשת התביעה, ואילו זכאותו של קליין מתחילה במרץ 2016. המדינה אחראית לתשלום הקצבאות בגין התקופה שחלפה ורשאית לגבות את הכספים ששולמו ביתר מקליין בהתחשב במצבה הכלכלי. לסיכום, ערעורן של קליין והמדינה בעניין הכרתה של פחזאדה כידועה בציבור וזכאותה לפנסיה נדחות. ערעורה של קליין על הסכם שלום הנישואין התקבל באופן חלקי, ונקבע כי גם היא וגם פחזאדה זכאים למחצית מקצבת השארים. ערעור המדינה על תשלום קצבת העבר נדחה. המדינה חויבה לשלם לפח'זאדה שכר טרחה ומחצית מקצבת הניצולים עבור התקופה שבין מרץ 2016 ועד היום בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.