ת"א 42951-05-19

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך על הסכם שכירות וערבות בנקאית. המבקשת, ששכרה מהמשיבה אולם אירועים, לא שילמה את דמי השכירות במועד וכתוצאה מכך הגישה המשיבה תביעת פינוי. הצדדים הגיעו להסדר פרוצדורלי בו הסכים המבקש לבצע תשלומים חודשיים, להפקיד ערבות בנקאית ולמסור שיקים במסגרת הסדר זמני. עם זאת, המשיב פנה ישירות לבנק בבקשה לחילוט הערבות הבנקאית. המבקש הגיש בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על המשיב לעשות כן, בטענה כי הערבות כפופה להסדר הפרוצדורלי. המשיב, לעומת זאת, טען כי ערבות בנקאית אוטונומית אינה תלויה בעסקה הבסיסית. בית המשפט קבע כי כפיפותה של הערבות להסדר הפשרה הפרוצדורלית ברורה לשני הצדדים וכי יש להיכשל בניסיונה של המשיבה לנתק אותה מהסדר הפשרה. עם זאת, מאחר שלהסדר הפרוצדורלי הייתה תקופת תוקף מוגבלת, בחן בית המשפט את האפשרות לממש את הערבות הבנקאית על בסיס הטענה במקרה הנוכחי. בית המשפט מצא כי טענות המבקש הצביעו על מחלוקת חוזית ולא מנעו את מימוש הערבות הבנקאית, מה גם שהמבקש לא מילא אחר תנאי יסודי בהסכם השכירות – תשלום מלוא דמי השכירות. בית המשפט דחה את הבקשה בדבר חילוט הערבות בגין הפרת ההסכם, בתנאי שהמבקש ישלם את מלוא דמי השכירות בתוך 10 ימים מיום הגשת התביעה. ההחלטה התקבלה ללא הזמנת הוצאות, ולמבקש ניתן זמן לשלם את דמי השכירות.