ע"א 1956/21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות בקשה לעיכוב ביצוע. המבקש הגיש תחילה לבית משפט קמא בקשה לעכב את ביצוע פסק הדין, אשר נדחתה, אם כי בית המשפט הציע הזדמנות לעכב את הביצוע אם המבקש יפקיד את מלוא סכום פסק הדין – הזדמנות שלא נוצלה. על פי פסק דין הראל, היה על המבקש לבקש רשות ערעור, אך הדבר לא נעשה, וגם אם היה נשקל, הבקשה הייתה נדחית במועד בשל שיהוי של חודש ללא הסבר מניח את הדעת. לגופו של עניין, בית המשפט הדגיש כי בדרך כלל, פסקי דין מבוצעים ללא דיחוי, למעט מקרים חריגים הניתנים, אלא אם כן המבקש מראה נזק פוטנציאלי אם הביצוע לא מתעכב, או אם המשיב אינו יכול לפרוע אם הערעור יתקבל. המבקש לא הצליח לבסס טענות לפיהן ההוצאה לפועל תגרום נזק בלתי הפיך או להראות כי המשיב, תושב חוץ, לא יוכל להחזיר. טענות בדבר חוסר יציבותו הכלכלית של המשיב נחשבו לבלתי מבוססות, והסתמכו על ראיות בלתי משכנעות כגון כתבות מקוונות ומסרונים שאינם קשורים זה לזה. בנוסף, אין די בהיותו תושב חוץ כדי לעכב את הביצוע אם הצדדים התקשרו מרצונם המסחרי. באופן מכריע, המבקש לא הביא ראיות לאי יכולת כלכלית אישית לעמוד בפסק הדין ללא פגיעה חמורה. משכך, הבקשה נדחתה, תוך ביטול צו ארעי והטלת הוצאות בסך 7,000 ₪ על המבקש.