עת"מ 1666/09

תקציר

העתירה נדחית משום שהעותר נמנע מלגלות מידע רלוונטי בעתירתו, לרבות מעצרו ושחרורו בערבות, והסתיר עובדות על עסקיו, כגון ביטול אזהרה קודמת בתמורה להתחייבות להימנע ממשחקים אסורים, שאותה הפר מאוחר יותר. גם טענתו של העותר כי הוא מחזיק ברישיון עסק בתוקף לא הייתה מופרכת. בנוסף, בית המשפט אינו מוצא פגם בהחלטתו של מפקד המחוז להוציא צו סגירה לעסקו של העותר, שכן הוא שימש לקיום משחקים אסורים. בית המשפט מציין כי הצו היה מוצא אחרון, והעותר הוזהר שוב ושוב. החריגים להם טען העותר לפי סעיף 230 לחוק העונשין אינם חלים בעניינו. בית המשפט דוחה גם את טענות העותר בדבר אי-חוקתיותו של צו הסגירה והפגיעה בחופש העיסוק שלו. בית המשפט אמנם אינו מוצא השפעה ישירה של היעדר כתב אישום על סמכותו של מפקד המחוז, אך הוא מציין את אופיו החריג של ההליך ומציע להרחיב את הזכות לעיון בראיות. זכותו של העותר להליך הוגן והקשר ההדוק בין זכות העיון בראיות לבין העתקתן תומכות בהרחבה זו. עם זאת, מאחר שהעותר לא טען לפגיעה בזכות השימוע, בית המשפט לא התייחס לכך. לבסוף, בית המשפט מורה לעותר לשאת בהוצאות המשיב, דוחה את העתירה ומדגיש את הצורך בהוראה עתידית.