רע"פ 9303/16

תקציר

במקרה זה, ביקשו המבקשים רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה את ערעורם על פסק דין קודם של בית משפט השלום לתעבורה בחדרה. המבקש ביקש ארכה לערעור על קנס שניתן ביום 18.12.2012, בטענה כי אדם אחר נהג ברכבו בעת ביצוע העבירה. עם זאת, בית משפט השלום דחה את הבקשה בנימוק של היעדר תגובה בזמן מצד המבקש והעובדה שהתצהיר שנמסר נחשב מלאכותי ומוטה. בית המשפט המחוזי אישר החלטה זו, ציין את השיהוי הרב בבקשת הארכת המעצר והגיע למסקנה כי המבקש לא הוכיח עיוות דין פוטנציאלי אם הבקשה תידחה. הבקשה הנוכחית למתן רשות ערעור נדחתה אף היא, תוך שמירה על העיקרון לפיו ערעורים נוספים יינתנו רק אם הם מעלים חששות משפטיים או ציבוריים משמעותיים או שיקולי צדק ייחודיים. בית המשפט שב ואישר כי שני הערכאות השיפוטיות הקודמות בחנו כראוי את התצהיר ואת הנסיבות, ולא מצאו סיבה משכנעת לקבל את הערעור. ההחלטה התקבלה סופית ביום 21.12.2016 ולפיכך נדחתה הבקשה.