בג"צ 5116/22

תקציר

בית המשפט דחה את העתירה בשל בנייה בלתי חוקית של העותר ללא היתר בשטח אסור, תוך הפרה של צו איסור בנייה צבאי. העתירה נעדרת שחר בהתחשב בכך שהעותר עשה מעשה של צדק עצמי בכך שהקים בניין ללא הרשאה חוקית, בניגוד לעקרונות משפטיים מבוססים לפיהם סעד מן היושר אינו יכול לדור בכפיפה אחת עם פעולות כאלה. בית המשפט הדגיש את חשיבות אכיפת דיני התכנון והבנייה למניעת שימוש בלתי מורשה בקרקע וציין כי הכלים המשפטיים העומדים לרשותו אינם מספיקים כדי להתמודד באופן אפקטיבי עם היקף הבנייה הבלתי חוקית. במקרה זה, המבנה המדובר זוהה כ"מבנה חדש", עם ראיות משמעותיות המעידות על מעמדו החלקי. העותרת לא חלקה על התחלת בנייה ללא היתר. טיעונים שטענו לחוסר עקביות עם מדיניות האכיפה נכשלו, שכן הבניין נפל בנסיבות המצדיקות פעולות אכיפה. לטענות על אכיפה בררנית לא היה תימוכין עובדתיים, וההליכים נגד מבנים אחרים התנהלו תחת תקנות נפרדות. בית המשפט דחה גם את הטענות כי צו הסילוק אינו סביר או מידתי, והדגיש את היעדר תכנית בנייה בת קיימא באזור. החלטת המשיב לדחות את העתירה נחשבה יסודית וסבירה, בהתבסס על הנהלים הקיימים והיעדר היתר בניה. טענות עמומות בנוגע למשפט הבינלאומי נתפסו כבלתי מספקות, בהתחשב בבדיקות משפטיות קודמות שאישרו את חוקיות הצו. אשר על כן, העתירה נדחתה בשל חולשות פרוצדורליות והיעדר עילה מספקת להתערבות שיפוטית, כאשר העותר חויב בהוצאות המשפט של המשיב.