בש"א 329/89
פסק-דין עליון
תקציר
התיק סובב סביב תביעה כספית נגד ארבעה בנקים, שהוגשה על ידי חברה ותובע יחיד בבית המשפט המחוזי. בשל נזקיה המוגבלים של התובעת היחידה, היא ביקשה להצטרף לקבוצות אנונימיות של בעלי עניין כדי לעמוד בדרישות השיפוט של בית המשפט. רשם בית המשפט המחוזי התיר זאת בתחילה, אך בהמשך ביטל את ההחלטה. לאחר מכן ניסה התובע לייצג את בעלי העניין הללו בבית המשפט העליון, דבר שנדחה על ידי רשם בית המשפט העליון. התובעת ערערה לבית המשפט העליון, שגם הוא דחה את בקשת הייצוג. כמו כן, בית המשפט מצא את התנהלות בא כוח התובע ראויה לגנאי, לרבות הודעת ערעור מכפישה והתבטאויות לא רלוונטיות במהלך הדיון. כתוצאה מכך, דחה בית המשפט העליון את הערעור והורה לעורך דינו של התובע לשלם הוצאות באופן אישי, תוך העברת התיק ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדה המחוזית של לשכת עורכי הדין להמשך בירור. פסק דין זה נועד להכשיר התנהלות בלתי מקצועית של עורך הדין ולחזק את חשיבותה של התנהגות אתית בהליכים משפטיים.
חקיקה מקושרת
בש"א 329/89 קרן הופר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, עליון (11.10.1989)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.