ע"א 6948-09-24

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המבוסס אך ורק על המידע שסיפקת: **ניתוח משפטי: ע"א 6948-09-24 אלישקוב טאמאז יצחק נ' א.ר.א.ב בונוס בע"מ – בקשה לפטור מאגרה וערובה** **מבוא** החלטה זו של כבוד הרשמת מורן יהב עוסקת בבקשת המערער, אלישקוב טאמאז יצחק, לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה במסגרת ערעור אזרחי. ההחלטה מדגימה את אמות המידה המשפטיות הנהוגות בבתי המשפט לבחינת בקשות מעין אלו, תוך איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין שיקולים של יעילות דיונית והבטחת יכולת מימון של ההליך השיפוטי. **המסגרת המשפטית – תנאים מצטברים לפטור מאגרה וערובה** כבוד הרשמת מדגישה בהחלטתה את התנאים המצטברים הנדרשים לצורך קבלת פטור מלא מתשלום אגרה והפקדת ערובה. תנאים אלו, כפי שהם משתקפים בפסיקה (כגון בש"ג 4934/14 גורנשטיין), הם: 1. **הוכחת חוסר יכולת כלכלית:** על המבקש להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית המוכיחה את מצבו הכלכלי הקשה ואת אי-יכולתו לשאת בתשלום האגרה והערובה. 2. **קיום סיכויים משפטיים:** * **לצורך פטור מאגרה:** נדרש כי תהיה למבקש עילה סבירה או סיכוי סביר להצלחת ההליך. * **לצורך פטור מערובה:** נדרשים סיכויים ממשיים להצלחת ההליך. בנוסף, מצוין כי על יוזם ההליך לשכנע כי אין באפשרותו לגייס את הערובה באמצעות הסתייעות בסביבתו הקרובה. **יישום אמות המידה בענייננו – איזון בין טיעוני הצדדים** כבוד הרשמת בוחנת בקפידה את טענות המערער והמשיבה אל מול אמות המידה המשפטיות: * **טענות המערער (תמיכה בחוסר יכולת כלכלית):** * מצבו הכלכלי קשה. * הוכרז כחייב מוגבל באמצעים. * אין לו חסכונות. * אב לשמונה ילדים (חלקם בגירים). * סועד את אמו החולה. * **טענות המשיבה (התנגדות לבקשה):** * המסמכים שצירף המערער אינם מספקים. * המערער הצהיר כי בבעלותו דירה, אותה הוא מתכוון להעביר לבנו כמתנה. * ישנם נכסים נוספים (אף אם הוטלו עליהם עיקולים). * במסגרת בקשה לסעדים זמניים, המערער הצהיר כי הונו מוערך בעשרות מיליוני שקלים. * המערער לא התייחס לסיכויי הערעור. * המערער חויב בהוצאות בערכאה קמא וטרם שילמן. **ניתוח כבוד הרשמת את המצב העובדתי והמשפטי** כבוד הרשמת מכירה בכך שהמבקש אכן הניח "תשתית מסוימת לקשיים כלכליים". היא מוצאת בסיס בטענותיו באשר להשתכרותו והשתכרות זוגתו, וכן בדו"ח ההגבלות שצורף, המעיד על קשיים. גם מטענותיו בנוגע למצבו המשפחתי ומספר ילדיו, ניתן להסיק כי הוצאותיו אינן זניחות. עם זאת, היא מצביעה על פערים משמעותיים בהצגת התמונה הכלכלית המלאה: * **אי-התייחסות לנכסים:** המערער לא התייחס כנדרש לשאלת הנכסים שברשותו, ובפרט ליכולתו לממש אותם לצורך גיוס האגרה והערובה. האזכור של העברת הדירה לבנו, וההצהרה על הונו המוערך, מעלים תהיות משמעותיות לגבי היקף יכולותיו הכלכליות בפועל. * **אי-התייחסות לסיוע מקרובי משפחה:** המערער לא התייחס לאפשרות להסתייע בקרובי משפחה נוספים, כולל ילדיו הבגירים, דבר המהווה חלק מהשיקול של "גיוס הערובה מסביבתו הקרובה". * **היעדר ייצוג:** כבוד הרשמת מתחשבת בכך שהמבקש אינו מיוצג. * **סיכויי ההליך:** מצוין כי המערער לא התייחס לסיכויי הערעור, דבר המהווה תנאי הכרחי לבחינת הפטור, בעיקר לעניין הערובה. * **אי-תשלום הוצאות:** נלקחה בחשבון טענת המשיבה לגבי אי-תשלום ההוצאות שנפסקו בערכאה קמא, דבר העלול להצביע על התנהלות דיונית לא תקינה או על חוסר רצינות. **ההחלטה: הפחתת סכומים ולא פטור מלא** בהתחשב במכלול השיקולים, כבוד הרשמת אינה מעניקה פטור מלא מאגרה וערובה. היא מכירה בחלק מהקשיים של המערער, אך בו בזמן רואה לנכון לאזן זאת עם החובות הדיוניות והכלכליות המוטלות עליו. לפיכך, הוחלט: * **הפחתת הסכומים:** נקבעה הפחתה משמעותית של הסכומים הנדרשים. * **סכומים נקובים:** * אגרה: 1,500 ש"ח. * ערובה: 12,000 ש"ח. * **מועד תשלום:** עד ליום 15.10.2024. * **השלכות אי-תשלום:** אי-תשלום הסכומים במועד עלול להוביל למחיקת ההליך ללא צורך בהחלטה נוספת. **חידושים ודגשים משפטיים בהחלטה** 1. **הדגשת דואליות התנאים:** ההחלטה מדגישה באופן ברור את הצורך בקיום **שני תנאים מצטברים** – קושי כלכלי מוכח וסיכויים משפטיים – כבסיס לבחינת בקשה לפטור. זהו עקרון יסוד בפסיקה בתחום זה, אך כאן הוא מובא לידי ביטוי בבירור. 2. **דרישת תשתית ראייתית מלאה:** כבוד הרשמת מצביעה על הצורך בתשתית ראייתית **מלאה ועדכנית** להוכחת חוסר יכולת כלכלית. ההחלטה מלמדת כי הצגת נתונים חלקיים או התעלמות מנכסים קיימים (גם אם מעוקלים) אינם עומדים בדרישה זו. 3. **משמעות נכסים קיימים:** העובדה שהמערער ציין כי בבעלותו דירה, גם אם בכוונתו להעבירה כמתנה, וכי הונו מוערך בסכום גבוה, היוו גורם משמעותי בהחלטה שלא להעניק פטור מלא. הדבר מרמז כי בית המשפט שוקל לא רק את הנזילות המיידית, אלא גם את הפוטנציאל הכלכלי הקיים. 4. **היבט "הסביבה הקרובה":** ההחלטה מבהירה כי דרישת הוכחת חוסר יכולת כוללת גם את האפשרות לגייס את ההון הנדרש מסביבתו הקרובה, לרבות ילדים בגירים. 5. **שקילת מכלול נסיבות:** כבוד הרשמת מדגימה כי ההחלטה אינה מתבססת רק על הנתונים הכלכליים היבשים, אלא לוקחת בחשבון גם נתונים פרוצדורליים כמו היעדר ייצוג, סיכויי ההליך, והתנהלות הצדדים (כגון אי-תשלום הוצאות). 6. **עיקרון המידתיות:** אף שהבקשה לפטור מלא נדחתה, בית המשפט נקט בגישה מידתית באמצעות הפחתת הסכומים הנדרשים, במקום דחייה גורפת, ובכך שומר על אפשרות המשך ההליך תוך גביית תשלום חלקי. **מסקנה** החלטה זו משקפת את הגישה המאוזנת של בית המשפט בבחינת בקשות לפטור מאגרות וערובה. היא מחייבת את המבקש להציג תמונה מלאה ואמינה של מצבו הכלכלי, תוך התייחסות לכלל המשאבים הפוטנציאליים העומדים לרשותו, וכן להפגין רצינות לגבי סיכויי ההליך. במקביל, כאשר מורגשים קשיים כלכליים אמיתיים, בית המשפט מוכן לשקול הפחתה של הסכומים הנדרשים, על מנת לאפשר גישה לערכאות, אך מבלי לוותר על האינטרסים הדיוניים והכלכליים של הצד השני ושל המערכת השיפוטית.