רמ"ש 15730-11-21

תקציר

פסק הדין מעניק רשות ערעור ורואה בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. העניין מוחזר לבית משפט קמא על מנת לקיים דיון במעמד הצדדים ולבחון מחדש את הבקשה לסעד זמני. על בית המשפט להקפיד על התקנות הקבועות בתקנה 30(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), המורה לו לפעול בהתאם להוראות המפורטות בתקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, לעניין סעד זמני. תכליתו של סעד זמני היא להבטיח את קיומה של זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת ביצועו התקין של פסק הדין. על פי תקנה 95 לתקנות SDA, על בית המשפט לשקול שלושה היבטים עיקריים: סיכויי הצלחת התביעה, מאזן הנוחות ותום ליבם של בעלי הדין. כל אחד מהשיקולים הללו הוא עצמאי ומכיל מרכיבים שונים, כאשר מאזן הנוחות מקבל מעמד של ראשוניות. בדרך כלל, הדיון בבקשה מתקיים בנוכחות הצדדים, אך קיימות הוראות להחלטות במעמד צד אחד בנסיבות חריגות. במקרה זה ביקש המבקש סעד זמני שיאסור על מסירת דירה עד להכרעה בתביעה העיקרית. בית המשפט לענייני משפחה נתן צו מניעה זמני, אשר בוטל מאוחר יותר לאחר שהמשיב טען כי בוצעה עסקת מכר. הבקשה נדחתה ללא דיון במעמד הצדדים, דבר שאינו ראוי על פי התקנות המחייבות דיון ביסודות ובשיקולים המפורטים בתקנה 95. הסכם המכר אינו קובע את גורל הבקשה, אם כי הוא משפיע על השיקולים שעל בית המשפט לקבל. לפיכך, פסק הדין מורה לבית המשפט לענייני משפחה לקיים דיון ולבחון את הבקשה, תוך התחשבות בכל האינטרסים והקריטריונים הרלוונטיים. צו המניעה הזמני שניתן בעבר יישאר בתוקף עד למתן החלטה חדשה בבית המשפט לענייני משפחה. המשיב חויב לשלם למבקש 5,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, והפיקדון של המבקש יוחזר לו באמצעות עורך דינו. ניתן לפרסם את ההחלטה מבלי לציין את שמות הצדדים או לכלול פרטים מזהים.