בג"צ 72/09

תקציר

פסק הדין מתייחס לשתי עתירות שהוגשו לבית המשפט, בג"ץ 433/09 ובג"ץ 72/09, המבקשות שתיהן מבית המשפט לחייב את המשיבים – ככל הנראה רשויות המדינה – לנמק את חוסר פעולתם בכל הנוגע להוצאת צווי הריסה למבנים בלתי חוקיים בגדה המערבית ומימושם. נטען כי המבנים המדוברים מהווים סיכון ביטחוני והם ממוקמים בסמוך למגרון, עקב, ג'בע ומצפה אסף. העותרים טוענים כי הימנעותן של הרשויות מנקיטת צעדי אכיפה מהווה הפרה של שלטון החוק, ומחייבות קביעת לוח זמנים להריסת מבנים אלה. בינתיים, המשיבים מצדיקים את חוסר המעש שלהם בשיקולים של סדרי עדיפויות באכיפה, משאבים מוגבלים ומורכבות מדינית וביטחונית. הם גם מספקים ראיות לכמה פעולות אכיפה שבוצעו לאחרונה בנוגע למבנים המוזכרים בעתירות. בית המשפט, לאחר שבחן את הטענות, פוסק לטובת המשיבים. היא מכירה בעיקרון המשפטי הקבוע של אי-התערבות בשיקול הדעת של הרשויות בקביעת סדרי עדיפויות לאכיפה, במיוחד נוכח השיקולים המורכבים הכרוכים באכיפת החוק בשטחים. בית המשפט מדגיש כי תפקידה של הביקורת השיפוטית מוגבל בעניינים אלה ועליו להתערב רק כאשר הרשויות מתנערות לחלוטין מחובתן לאכוף את החוק. במקרה דנן, מוצא בית המשפט כי פעולות המשיבים אינן מצדיקות התערבות משפטית, שכן הם עוסקים באופן פעיל בהליכי אכיפה. זאת ועוד, העותרים לא הציגו תשתית עובדתית לקיומה של סכנה מיידית הנשקפת מהמבנים הבלתי חוקיים. בסופו של דבר, העתירות נדחות ללא צו להוצאות, כאשר השופט ג'ובראן והשופט רובינשטיין מסכימים עם פסק דינו של השופט הנדל. עם זאת, השופט רובינשטיין מוסיף הסתייגות, המדגישה את החשיבות של הריסה בזמן של מבנים בלתי חוקיים ואת הצורך של הרשויות לשמור על החוק. מפסק הדין עולה, אפוא, כי בעוד שבית המשפט מכיר במורכבותה של אכיפת החוק בגדה המערבית, הוא גם מצפה מהרשויות למלא את תפקידן ולא לאפשר להפקרות להימשך.