סע"ש 39693-03-19

תקציר

התובעת, מנהלת וקונדיטורית ראשית, תבעה את מעסיקה בתביעות פיצויים שונות בעקבות התמוטטות יחסי העבודה ביניהם. השופטת סקרה בהרחבה את הראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים וקבעה קביעות עובדתיות על סמך העדויות והמסמכים שהוגשו. בין הממצאים העיקריים: שכרה הקבוע של התובעת עמד על 10,350 ₪, ועל הנתבע לשלם לה הפרשי שכר ושעות נוספות בסך 18,420 ₪; הנתבעת ניכתה שלא כדין משכרו של התובע את שווי רכב החברה בחודש נובמבר 2018 ועליה להשיב 2,343 ₪; התובעת פוטרה על ידי הנתבעת והיא זכאית לפיצויי פיטורים בסך 40,396 ₪ ו-10,350 ₪ לתקופת הודעה מוקדמת של חודש ימים; הנתבעת לא אפשרה לתובעת לחזור לעבודה לאחר חופשת מחלה והורתה לה שלא להגיע לעבודה עד לעריכת שימוע, לפיכך זכאית התובעת לתשלום עבור ארבעה ימי עבודה בחודש דצמבר 2018 בסך 1,880 ₪; לתובעת נותרו 12.31 ימי חופשה, ועל הנתבע לשלם לה 5,785 ₪ עבור פדיונם; לתובע חייבים 3,290 ₪ בגין שבעה ימי מחלה ללא תשלום; הפרשי ההפקדות לפנסיה ולקרנות השתלמות ישולמו על ידי הנתבע לתובע, בסך של 21,960 ₪; עם זאת, התובעת לא הוכיחה כי נשללו ממנה דמי אבטלה בשל הימנעותה של הנתבעת ממסירת מכתב פיטורים, ולכן תביעתה לפיצוי בעניין זה נדחתה; הנתבעת פגעה בפרטיותה של התובעת בכך שחשפה את פרטי שכרה לעובדים אחרים, ועליה לשלם פיצוי בסך 15,000 ₪; לבסוף פסק השופט להרים את מסך ההתאגדות וחייב את הנתבעת באופן אישי לחובות החברה, לרבות כל הסכומים האמורים, שהסתכמו ב-96,494 שקל. אחריות זו הוטלה הן על החברה והן על הנתבע באופן אישי, ואילו הפיצוי בגין פגיעה בפרטיות הוטל על הנתבע בלבד. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 17,000 ₪. השופטת ציינה כי בין הצדדים התגלעה מחלוקת כנה ולכן פסקה פיצוי בגין פיגורים בתשלומים בהפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מיום 9.12.2018 ועד למועד התשלום בפועל.