ע"ע 16117-07-10

תקציר

המבקשת ביקשה למחוק ו/או לתקן את הערעור שכנגד של המשיב, בטענה כי העניינים שבמחלוקת בערעור שכנגד לא הוזכרו בערעור העיקרי. כן העלה המבקש טענות לגופו של הערעור שכנגד, וטען, בין היתר, כי סעיפים שונים אינם רלוונטיים ואינם מהותיים, וכי המשיב פתח כמעט את כל חזית הסכסוך, דבר הסותר את תפקידו של בית הדין שלערעור. המשיבה טענה כי השאלות שהועלו בערעור העיקרי ובערעור שכנגד קשורות זו בזו, וכי המבקשת פתחה מחדש את הסכסוך כולו בערעורה העיקרי. בית המשפט ציין כי נקודת המוצא במקרים כאלה היא כי לבעל הדין ניתן שיקול דעת לנסח את כתבי טענותיו, וכי יש להפעיל בזהירות את הסמכות למחוק תביעות. בית הדין הפנה להוראות הרלוונטיות בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), המאפשרות הגשת ערעור שכנגד וקובעות את הדרישות לערעור כזה. בית המשפט קבע, כי יש לכוון את הערעור שכנגד כנגד נימוקי הערעור העיקרי ולהתייחס לכל תקופת היסוד של הערעור, כל עוד קיים קשר מהותי בין הערעור לבין הערעור שכנגד. במקרה דנן, מצא בית המשפט כי בערעור שכנגד קיים קשר מהותי לערעור העיקרי, לרבות הסעיפים אליהם התנגד המבקש. זאת ועוד, בית המשפט לא השתכנע מטיעוני המבקש לגופו של עניין, וראה בהם מתאימים יותר לדיון במהלך הדיון בערעור שכנגד. לבסוף, דחה בית המשפט את בקשת המבקש, בציינו כי הרושם הוא שהבקשה הוגשה כ"משקל נגד" לבקשתו הקודמת של המשיב, והורה למבקש לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב.