ע"ע 300085/98

תקציר

המערערת, חדאד פאדיה, עבדה כסייעת גננת בעיריית מעלות-תרשיחא. פאדיה פוטרה מתפקידה, מה שהוביל אותה לעתור לבית הדין האזורי בחיפה לקבלת צו מניעה זמני לעיכוב ביצוע הפיטורים. בית הדין האזורי דחה את בקשתה של חדד לסעד זמני, מה שגרם לה להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. הערעור התמקד בשני דיונים עיקריים בעניין הפיטורים. הראשונה, שכונתה ועדת משמעת ופיטורים, התמקדה בעיקר בהיעדרותה הכרונית של חדד מעבודתה ובחוסר שביעות הרצון של הממונים עליה מתפקודה. החלטת הוועדה לסיים את העסקתו של חדאד התבססה על נימוקים אלה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הרכב הוועדה אינו תקף, והחלטתה בטלה. הדיון השני נקבע לבקשתה של חדד להציג את טיעוניה נגד פיטורים. עם זאת, חדד לא הגיע לדיון. הוועדה, שכונתה ועדת החקירה והפיטורים, שמרה על החלטתה הקודמת בשל אי הופעתה. בית המשפט קבע כי בהיעדר ראיות חותכות לכך שחדד לא קיבלה את ההזמנה, יש לפסוק ספק לטובתה. לפיכך, הורה בית המשפט לתת לחדד הזדמנות נוספת להיות נוכחת בדיון הוועדה ולהציג את טענותיה. עוד הודגש בפסק הדין כי החלטת הפיטורים תישאר על כנה עד לדיון השני. הוועדה הייתה אמורה למסור החלטה מנומקת לאחר השימוע, מה שעשוי להוביל לביטול הפיטורים אם ישתכנע מטיעוניו של חדאד. כל צד היה אחראי להוצאותיו, וההחלטה ניתנה ביום 2.1.2000.