ת"א 1872-08-21

תקציר

בעל דירה ברחוב השחל 52 בירושלים תבע לפנות את הנתבע, בנם של דיירים שנפטרו. ההורים התקשרו ב"חוזה רנטה" עם חברת האם של התובעת, המעניק להם את הזכות לגור בדירה עד סוף חייהם, בתמורה לרישום הדירה על שם התובע. החוזה קבע כי זכותם של ההורים לגור בדירה תפקע עם מותם ושלל במפורש כל מעמד של דיירות מוגנת לדירה. הנתבע טען כי הוא זכאי להמשיך ולהתגורר בדירה כדייר מוגן, אך בית המשפט לא מצא טעם בטענותיו. ההורים מימשו את זכותם לגור בדירה אחרת על פי החוזה והנתבע לא הביא כל ראיה לכך שהוא זכאי לדיירות מוגנת. כמו כן, הדירה נבנתה לאחר חקיקת חוק הגנת הדייר, אשר דחה עוד יותר את טענת הנתבע. השופט פסק לטובת התובע, הורה לנתבע לפנות את הדירה לאלתר ואפשר לתובע להגיש נגדו תביעות נזיקין נוספות. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט מתונות, בסך 2,500 ₪.