ת"ק 21329-09-20

תקציר

התובע, שהתכונן לעלות להר הבית עם משפחתו לחגיגות יום נישואיו העשירי, הגיש תביעה קטנה נגד הנתבעים, שוטרי יחידת המקומות הקדושים, לפיצויים בגין הפגיעה בזכויותיו. התובע טען כי הנתבעים עיכבו אותו, עיכבו אותו ואזקו אותו ללא סיבה נראית לעין, תוך שהם גורמים לו עוגמת נפש והשפלה לעיני קרוביו. הנתבעים טענו כי מעשיהם היו מוסמכים וחוקיים, שכן התובע לא נענה לבקשת קצין משטרה להמתין עד שהוצא לו זימון. השופט פסק לטובת התובע, וקבע כי מעשי הנתבעים חרגו מתחום ההרשאה החוקית. השופטת ציינה כי מטרת השיהוי הייתה להגיש לתובע זימון, דבר שיכול היה להיעשות בשלב מוקדם יותר או מבלי לעכב אותו. השופטת הדגישה כי זכותו של התובע לבקר בהר הבית אינה מוטלת בספק, ועוגמת הנפש שנגרמה לו ולמשפחתו מיותרת ובלתי סבירה. השופטת פסקה לתובע פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין הפגיעה בפרטיותו ועוגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה ממעשי הנתבעים. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים, עם אפשרות לערער לבית המשפט המחוזי המוסמך בתוך 15 יום.