מ"א 698/93

תקציר

מקרה זה מנתח את העקרונות המשפטיים הנוגעים לחובות מזונות ילדים, במיוחד בנוגע לילדים בוגרים וההשפעה של "התנהגות מבישה" על חובות אלה. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **"התנהגות מבישה" כבסיס לפטור ממזונות ילדים:** הניתוח נסמך על סעיף 9 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות ילדים), התשי"ט-1959. סעיף זה מאפשר לבית משפט לפטור אדם מחובות מזונות, כולן או חלקן, עקב "התנהגות מבישה" של המקבל כלפי המשלם. בית המשפט מבהיר כי "התנהגות מבישה" אינה מחייבת כוונה לפגוע במשלם אלא שהפגיעה היא תוצאה טבעית של התנהגות כזו. פרשנות זו מרחיבה את היקף הפטור הפוטנציאלי. * **הבחנה בחובות מזונות לילדים קטינים לעומת ילדים בוגרים:** פסק הדין מבחין באופן ברור בין החובה האוטומטית למזונות ילדים קטינים (לפי סעיף 3(א)) לבין החובה המותנית למזונות ילדים בוגרים (לפי סעיפים 4 ו-5). החובה כלפי ילדים בוגרים אינה אינהרנטית בקשר ההורי אלא נובעת מנסיבות ספציפיות הדורשות הוכחה וביסוס עובדתי. נסיבות אלה, כמפורט בסעיף 5, כוללות את יכולתו של המשלם לשלם לאחר שסיפק את צרכיו שלו ושל בן זוגו וילדיו הקטינים, חוסר יכולתו של המקבל לספק את צרכיו במאמציו וחוסר זמינות של מקורות מזונות אחרים עבור המקבל. * **תפקידם של פסקי דין בהסכמה ונסיבות שהשתנו:** חידוש משפטי משמעותי שנחקר הוא ההשפעה של פסק דין בהסכמה על התחייבויות עתידיות, במיוחד כאשר הסכמה זו התבססה על הבנות או הבטחות ספציפיות. במקרה זה, הסכמת התובעת להמשיך לשלם מזונות התבססה על הבטחת הנתבע לחדש את הקשר ביניהם. כאשר הנתבע לא עמד בהבטחה זו, טען התובע לשינוי נסיבות המצדיק את הפטור שלו. בית המשפט קיבל טענה זו, וקבע כי סירובו העיקש של הנתבע לשמור על קשר מהווה הפרה של ההסכם שעמד בבסיס פסק הדין בהסכמה. * **חובת כבוד הורית לעומת חובת מזונות:** בית המשפט מכיר בחובתו הכללית של ילד להתייחס לאביו בכבוד. בעוד שהוא מציין כי ניכור או התנהגות מרדנית של ילד אינם פוטרים באופן אוטומטי את האב מתמיכה בילד *קטין*, עיקרון זה מסויג כאשר הוא מיושם על ילדים בוגרים. * **שיקול דעת שיפוטי בביטול או שינוי צווי מזונות:** המקרה מדגים את שיקול דעתו של בית המשפט בשינוי או סיום חובות המזונות כאשר התנאים הבסיסיים השתנו באופן משמעותי. החלטת בית המשפט לפטור את התובעת מתשלום מזונות נוספים, ולמעשה לבטל את פסק הדין בהסכמה בעניין זה, מדגישה שיקול דעת זה. * **השפעת השירות הצבאי על חובות המזונות:** פסק הדין מתייחס למצבם של ילדים בוגרים המשרתים בצבא. הוא קובע כי קבלת שכר נמוך מהצבא וצורך בתמיכה במהלך החופשה אינם נסיבות חריגות המצדיקות באופן אוטומטי את המשך תמיכת ההורים מעבר לגיל הבגרות, במיוחד כאשר מביאים בחשבון גורמים אחרים, כגון התנהגות הילד. בית המשפט מצטט תקדימים המדגיש כי מצבים כאלה הם לעתים קרובות בגדר "המצב הנורמלי עבור כל צעיר או צעירה הנכנסים לשירות צבאי". * **"זנות" של חובה הורית:** בית המשפט משתמש בשפה בוטה, וקובע כי לא ניתן "להכריח הורה לזנות" בעצמו, ומרמז כי לחובות ההוריות יש גבולות, במיוחד כאשר הילד הבוגר מפגין התנהגות המערערת את הקשר המשפחתי ואת הבסיס להסכם המזונות. * **חלוקת הוצאות בסכסוכים משפחתיים:** החלטת בית המשפט שכל צד יישא בהוצאותיו בסכסוך בין אב לבתו בנוגע למזונות משקפת נוהג מקובל בתיקי דיני משפחה, שמטרתו לעתים קרובות להקל על נטל כלכלי נוסף על הצדדים. **חידושים משפטיים:** החידוש המשפטי העיקרי טמון ביישום החזק של בית המשפט של "התנהגות מבישה" כעילה לביטול זכאותו של ילד בוגר למזונות, גם כאשר זכאות זו נובעת מפסק דין בהסכמה מוקדמת. בחינתו היסודית של בית המשפט את פעולותיו של הנתבע, או היעדרן, בשמירה על קשר עם התובע, וקביעתו כי פעולות אלה עולות כדי הפרה של ההבנה ההדדית העומדת ביסוד צו ההסכמה, היא היבט מרכזי בתיק זה. פסק הדין נותן עדיפות למעשה לקיום התחייבויות הדדיות במסגרת הקשר המשפחתי כאשר התחייבויות אלה מהוות בסיס להסכמים משפטיים, במיוחד בכל הנוגע לתמיכה כלכלית בילדים בוגרים. נכונותו של בית המשפט להתעמק ביסודות העובדתיים של פסק הדין בהסכמה כדי לקבוע אם הנחות היסוד שלו התקיימו מייצגת גם גישה מורכבת להסכמים כאלה.