בש"א 2404/03

תקציר

בית המשפט דחה בקשה לפטור שני מבקשים, חברה ויחיד, מתשלום מחצית ראשונה של אגרת בית משפט בסך 145,131 שקל במסגרת תביעה שכנגד. החברה, חולית (2000) ניקוי וצביעת חול 1991 בע"מ, ומנהלה ובעל מניותיה, ישראל לוין, טענו כי אין להם אמצעים כספיים לשלם את האגרה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הם לא עמדו בנטל ההוכחה להוכחת אי יכולת כלכלית, כנדרש בתקנה 13 לתקנות הרלוונטיות. החלטת בית המשפט התבססה על הערכת מצבם הכלכלי הכולל של המבקשים, לרבות פעילותה העסקית של החברה ונסיבותיו האישיות של מר לוין. השופט ציין כי אמינותו של לוין מוטלת בספק וכי נראה כי הוא מנהל עסקים בתחכום, אם לא במרמה. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי אין להעניק פטור משכר טרחה ללא בחינה מעמיקה של מצבה הפיננסי בפועל של החברה, אשר במקרה זה העלתה כי לחוליות נכסים ופעילות עסקית שנוהלה באמצעות חברה אחרת בשליטת מר לוין, יובל בלו. השופט התייחס לתקדימים שהדגישו את הצורך באיזון בין נגישותו של הפרט לצדק לבין האינטרס הציבורי בחיוב אגרת בית משפט, והגיע למסקנה כי המבקשים יוכלו להשיג מימון או לממש את נכסיהם לצורך תשלום האגרה. פסק הדין הזכיר גם את עקרון המשפט העברי לפיו יש להיעזר בקרובי משפחה לפני קבלת צדקה ציבורית, ותמך עוד יותר בהחלטה לשלול את הפטור.