סע"ש 68713-11-17

תקציר

התובע, שהיה הבעלים ועבד של הנתבעת 1 מאוקטובר 2010 ועד יולי 2014, הגיש תביעה נגד נתבעים 1, 2 (שרכשו את נתבעת 1) ו-3 ו-6 (בעלי נתבעת 2), בגין שכר שלא שולם לו וזכויות נלוות במהלך עבודתו. הנתבעים טענו כי גרסתו של התובע לאירועים הייתה בלתי סבירה וכללה סתירות, וכי הוא פעל כבעלים של הנתבע 1 ופטר עצמו מכל אחריות לזכויותיו. בית המשפט מצא כי התובע לא הביא כל ראיה משכנעת לכך שלא שולמו לו שכרו וזכויותיו על ידי הנתבע 1, וכי הודאתו שלו בעניין שכרו סותרת את תלושי השכר שהוציא לעצמו. זאת ועוד, בהסכם המכר בין הנתבעים 1 ו-2 לא צוין חוב כלשהו לתובע, דבר המצביע על כך שלא היה כזה. לפיכך, נדחתה התביעה לתקופה זו. בתקופה שבין אוגוסט 2014 לאוקטובר 2015, עת הועסקה התובעת אצל הנתבעת 2, דחה בית הדין גם את התביעה בגין הפרשי שכר וזכויות נלוות. מעדותו של התובע עצמו ומשיחה מוקלטת עם הנתבע 7 עלה כי הוא קיבל שכר גבוה מהאמור בתלושי השכר, וכי שעות עבודתו לא היו מפוקחות, דבר המקשה על הפרדת שעות עבודה משעות שאינן שעות עבודה. התנהלותו של התובע לאורך כל העסקתו אצל שני הנתבעים הייתה של בעלים, ותביעותיו לגמול שעות נוספות וזכויות נלוות לא היו משכנעות. בנוסף, נדחתה גם טענת התובע כי לא נמסר לו על תנאי העסקתו וכי פוטר שלא כדין, שכן בית הדין קיבל את גרסת הנתבעת לפיה התובע התפטר. בסיכומו של דבר, הגיע בית המשפט למסקנה כי טענות התובע חסרות שחר, וכי אף צד אינו חייב לצד השני כספים כלשהם. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו. ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות הצדדים, והם יקבלו הודעה על כך בדואר.