דב"ע מה/22 - 3
ההליך ופסק הדין עבודה ארצי
תקציר
פסק הדין מתייחס להגדרת "שעות עבודה" לנהגי אוטובוס המבצעים נסיעות מיוחדות לצה"ל הנמשכות מספר ימים, במהלכן הם ישנים בשטח עם היחידה הצבאית אותה הם מסיעים. הנהגים טענו כי יש להתייחס לכל השעות שהם מבלים בנסיעות אלה, לרבות שעות השינה, כשעות עבודה המזכות אותם בגמול שעות נוספות. חברת ההסעות אגד טענה כי שעות העבודה מוגדרות כבר בהסכם הקיבוצי וכי שעות השינה, המסתכמות בשבע שעות ביום, מיועדות למנוחת הנהג כנדרש בחוק, ואינן מהוות שעות עבודה. בית המשפט בחן את משמעות הביטוי "שעות עבודה" בחוק שעות עבודה ומנוחה ומצא כי הגורם המכריע הוא האם העובד זמין לעבודה, כלומר האם הוא עומד לרשותו וחופשי לפעול כרצונו. אופי העבודה, הדרישה ללון מחוץ לבית והגדרת מקום העבודה לנהגים, מצביעים על כך שאין לראות את שעות השינה בשטח כשעות עבודה. בית המשפט הדגיש כי תכליתו של חוק שעות עבודה ומנוחה אינה להעלות את שכר העובדים אלא להגביל את שעות העבודה, ולכן יש לראות את שבע שעות המנוחה הנדרשות על פי תקנות התעבורה כשעות שאינן שעות עבודה, שבמהלכן אין לדרוש מהעובד לעבוד. עם זאת, החלטת בית הדין התייחסה רק לפסק הדין ההצהרתי והותירה את האפשרות להגיע למסקנה שונה לגבי השכר באמצעות משא ומתן קיבוצי.
חקיקה מקושרת
דב"ע מה/22 - 3 "אגד" - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' לודויג קרץ, עבודה ארצי (22.9.1985)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.