ע"א 9347/01

תקציר

במקרה של יעקב וייספיש נגד מינהל מקרקעי ישראל, הוגש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעקבות דחיית תביעתו העיקרית של וייספיש והטלת הוצאות משפט בסך 100,000 ₪. הערעור נבע ממכרז שנערך בשנת 1998 בו זכה וייספיש בשני מגרשים לבנייה למגורים בנתניה. על פי תנאי המכרז, התשלום היה אמור להתבצע בתוך 60 יום; כישלון פירושו ביטול הזכייה. וייספיש לא שילם בזמן, בנימוק של עניינים אישיים, וביקש הארכה, שנדחתה בעקיפין על ידי המינהל. לאחר מכן, ביטל המינהל את החוזים, החזיר את תשלומיו באיחור ושמר על הפיקדון. בית המשפט קמא אישר את הביטול בשל אי עמידה בתנאי המכרז, אך מתח ביקורת על העיכובים הפרוצדורליים של המינהל. בערעורו של וייספיש נטען כי דיני החוזים ולא דיני המכרזים צריכים לחול לאחר הזכייה, כי יש לאפשר הארכות פרוצדורליות, וערער על אשמתו התורמת בעיכוב ההחזרים. בית המשפט לא קיבל טענות אלה, והסכים עם המינהל כי החוזה לא נסגר סופית בשל המועד האחרון לתשלום שהוחמץ. עם זאת, בית המשפט הכיר בטיפול פרוצדורלי שגוי, במיוחד בעיכוב החזרת הכספים ואי צבירת ריבית. לפיכך, היא הורתה למינהל לשלם את מלוא הריבית על הסכום שהוחזר והפחיתה את הוצאות המשפט המוטלות ל-20,000 שקל, דבר המשקף הצלחה חלקית בטיעוניו של וייספיש בדבר התנהלות מנהלית, תוך קיום ההלכה הבסיסית בדבר ביטול החוזה.