בג"צ 441/87
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין מתייחס לעתירה שהגיש ארגון מורי הדרך בישראל נגד מדיניות הממשלה בנושא שירותי התיירות. העותרים טענו כי המדיניות מנוגדת לחוק שירותי התיירות ולתקנות הנלוות אליו, וביקשו לתקן את התקנות כך שיכללו רישוי חובה לכל מורי הדרך, לרבות אלה המדריכים צליינים נוצרים ללא תמורה. העתירה התייחסה גם לחוסר האכיפה של משטרת משטרת ישראל את חוקי התיירות. בג"ץ פסק לטובת המשיבים, וקבע כי מדיניותם בנושא תיירות העלייה לרגל סבירה ותואמת את החוק. בית המשפט פירש את הדינים הרלוונטיים ככאלה שאינם מחייבים רישוי למורי דרך שאינם מקבלים פיצוי ומצא כי המשיבים פעלו בהתאם להוראות התקנות. בנוסף, ציין בית המשפט כי היקף האיסורים הפליליים על הדרכה ללא רישיון נתון לשיקול דעתן של הרשויות. עם זאת, בית המשפט הדגיש את חשיבות בירור התלונות ומתן תשובות ברורות למתלוננים, והמשיבים הסכימו לשפר את תהליכי הטיפול בהם. פסק הדין דחה את העתירה והדגיש כי הנתונים הנוכחיים אינם מצדיקים צו על תנאי. פסק הדין ניתן פה אחד, ללא פסיקת הוצאות.
בג"צ 441/87 עמותת מורי הדרך לתיירות בישראל נ' שר התיירות, עליון (9.11.1987)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.