ת"פ 17540-08-20

תקציר

ההגנה ביקשה מהתביעה מידע לגבי כל המקרים שנבדקו או נחקרו בגין הפרות של אי עמידה בתנאים, כדי לבסס טענה לאכיפה בררנית במסגרת טענה מקדמית להגנה מפני צדק. הפרקליטות התנגדה לבקשה זו, בטענה כי הגשת כתב האישום הכרחית ועולה בקנה אחד עם מדיניותה. השופט צידד בתביעה, וציין כי ההגנה לא סיפקה ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענתם לאכיפה בררנית. השופט הדגיש כי עצם אמירת הביטוי "אכיפה בררנית" אינה מספיקה כדי להצדיק גילוי מידע וכי על ההגנה לבסס תחילה תשתית ראייתית ראשונית. במקרה זה קבע השופט כי החלטת התביעה להגיש כתב אישום עולה בקנה אחד עם מדיניותה המוצהרת וכי ההגנה לא זיהתה כל סטייה שיטתית ממדיניות זו. יתר על כן, השופט ציין כי החלטות על ניתוב ואכיפה התקבלו על סמך הנסיבות הספציפיות של כל מקרה וכי ההגנה לא סיפקה כל ראיה משכנעת ליחס מפלה. באשר לטענות ההגנה בדבר צווים מוסכמים במקרים אחרים, ציין השופט כי צווים אלה מותנים בהסכמה ודורשים נימוקים מפורטים, כך שספק אם בית המשפט יכפה צווים כאלה. לבסוף ציינה השופטת כי ההגנה כבר קיבלה לידיה חומרים רלוונטיים בנוגע לבקשתם וכי הליכי הגילוי מוצו. משכך, נדחתה הבקשה למתן צו המצאת מסמכים לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי. השופט העניק להגנה 30 יום להעלות טיעונים מקדמיים, והתביעה השיבה בתוך 30 יום נוספים.