בג"צ 2209/17

תקציר

בית המשפט דחה את העתירה משום שהעותרים לא מיצו את כל הסעדים המנהליים טרם הגשת תביעתם, ואף לא העלו כל טענה המצביעה על כך שפנו לרשות המינהלית הרלוונטית – ועדת האיומים – בנוגע לטענותיהם טרם פנו לביקורת שיפוטית. היא הדגישה את הצורך במיצוי ההליכים המנהליים כדי להבטיח סדר טוב, יעילות, חיסכון במשאבים, מיקוד סכסוכים והפעלת שיקול דעת מקצועי, תוך קידום שיח מכבד בין האזרח לרשות. בית המשפט ציין כי העותרים לא נקטו בצעד זה, וגם אם כן, ביקורת שיפוטית תהיה ראויה רק לאחר החלטת הוועדה. כתוצאה מכך, התביעה, שהוגדרה כראשונית, נדחתה על הסף ללא ביקורת שיפוטית רשמית. בנוסף, קבע בית המשפט כי העותרים עדיין יכולים להגיש בקשה לוועדה המאוימת ולבקש רישיון לישיבת ארעי בעודם ממתינים להחלטתה. הוראת השעה המונעת את הסרתם נותרה על כנה למשך שבוע נוסף כדי לאפשר הליך זה. כן חויבו העותרים לשלם למשיבים הוצאות בסך 1,500 ₪.