ב"ל 61699-01-16

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעיקרים המשפטיים והחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח פסק דין – תביעת תובע כנגד המוסד לביטוח לאומי (ב"ל 61699-01-16)** **רקע ותמצית המחלוקת:** התובע, תושב שטחים, נפצע ביום 21.9.13 בעת שעבד על מתיחת יריעות גג במבנה של "גני כנען בע"מ" (להלן: "צד ג'"). התובע לא היה מבוטח בביטוח לאומי כשכיר או כעצמאי. המחלוקת המרכזית בפסק הדין נוגעת לקביעת מעמדו של התובע במועד התאונה: האם היה עובד שכיר של צד ג' או קבלן עצמאי. קביעה זו משפיעה ישירות על זכאותו של התובע לקבל תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה, ועל חיובו של צד ג' בתשלומים אלו. **הליכים חריגים:** יש לציין, כי הדיון התקיים בהרכב חסר, שכן נציג ציבור נוסף שהוזמן לא הופיע, ועל מנת למנוע עינוי דין, קוים ההליך בהרכב חסר. **טענות הצדדים:** * **התובע:** טען שעבד כשכיר עבור צד ג', למרות היותו חסר רישיון עבודה. טענותיו התבססו על סיכום שכר יומי, אספקת כלי עבודה, הסעות ומקום לינה על ידי צד ג', וכן על תשלום הוצאותיו הרפואיות על ידי צד ג' בשל אחריותו כמעסיק. * **המוסד לביטוח לאומי (הנתבע):** טען כי התובע אינו זכאי לתשלומים שכן לא היה מבוטח. בנוסף, טען כי העבודה נעשתה במתכונת של התקשרות עם קבלן עצמאי, לא התקיימו מבחני יחסי עובד-מעביד, וכי עיסוקו של צד ג' אינו קבלנות סככות אלא גן אירועים. * **גני כנען (צד ג'):** טען כי התובע היה קבלן חיצוני, סיפק שירות נקודתי הדורש מומחיות, ולא התקיימו יחסי עובד-מעביד. טען לתשלום גלובלי, היעדר פיקוח והוראות, ועבודה בשעות לא מוגבלות. כמו כן, טען כי התשלום עבור הוצאותיו הרפואיות היה מחווה אנושית בלבד. **המסגרת המשפטית – מבחן יחסי עובד-מעביד:** בית הדין התייחס להלכה הפסוקה בנוגע למבחן העיקרי לקביעת מעמדו של אדם כעובד – **המבחן המעורב**. מבחן זה כולל מספר מבחני משנה: * **מבחן ההשתלבות:** בוחן את השתלבות העובד במפעל המעסיק (פן חיובי – חלק מהמערך הארגוני; פן שלילי – אינו בעל עסק חיצוני). * **מבחן הפיקוח:** שאלת קיומו של פיקוח על העובד. * **קשר אישי:** טיב הקשר בין הצדדים. * **אופן תשלום השכר:** האם שולם באמצעות תלוש שכר. * **כוונת הצדדים:** כפי שנלמדת מביטויים חיצוניים. נקבע כי יש לבחון את **מכלול הסממנים והעובדות** הנותנים תמונה כוללת. **דיון והכרעה:** בית הדין ניתח את העדויות והראיות לאור המבחנים המשפטיים: 1. **התחייבות התובע לתשלום הוצאות רפואיות:** מסמך התחייבות מיום 24.9.13, עליו חתם התובע, מהווה ראיה משמעותית. במסמך זה, התובע מאשר ש"גני כנען בע"מ הסכימה להשתתף במימון חלק מהוצאות האשפוז... וכי במידה ויקבל תשלום כלשהוא מחברת הביטוח מתחייב להחזיר לגני כנען את הסך..." וכן מאשר לקזז סכום זה מחברת הביטוח. בית הדין קבע כי מסמך זה **מאשר את דברי צד ג' שהתשלום שולם כמחווה של רצון טוב, מבלי שיש בו איזכור להיותו עובד**. העובדה שההוצאות שולמו, תוך הבטחת החזר מחברת הביטוח, אינה מעידה על יחסי עובד-מעביד. 2. **עבודתו של התובע ועובדים נוספים:** התובע ניסה ליצור רושם כי עובד נוסף (ג') היה עובד של צד ג'. אולם, מעדותו של ג' עולה כי **התובע הוא זה שהביא אותו לעבודה, וכי מי שהיה אמור לשלם לו היה התובע**. ג' העיד שקיבל את שכרו מהעובד השני שהובא במקום התובע לאחר פציעתו. 3. **אופן תשלום השכר לתובע:** התובע העיד שקיבל 2,500 ₪ כשכר עבודה (באמצעות עובדים אחרים) ו-3,000 ₪ להוצאות רפואיות. התובע לא סיפק הסבר משכנע לסכום זה, למרות שסוכם עליו על 500 ₪ ליום ועבד רק יומיים. בית הדין קבע כי **העבודה בלילות, כפי שהעיד התובע, מאפיינת יותר עבודת קבלן עצמאי** הדואג לסיים פרויקט, ולא עבודת שכיר. הדבר גם מסביר את הסכום הגבוה. 4. **העסקת התובע כקבלן:** עדויות צד ג' (א.מ, מנהל צד ג') חיזקו את הטענה כי התובע הובא כקבלן לביצוע עבודות קירוי, באופן דומה לי.ב., קבלן שעבד בעבר עבור צד ג'. התובע עצמו העיד כי בעבר עבד עם י.ב. וכי עבודה זו בוצעה פעם-פעמיים בשנה. נקבע כי **צד ג' הינו גן אירועים, ועיקר עיסוקו אינו קבלנות קירוי**. עבודת הקירוי הייתה נקודתית, עבורה נהג צד ג' לשכור קבלן משנה, והתובע קיבל את העבודה בתנאים דומים לי.ב., כלומר, **בסכום קבוע של 12,000 ₪ לעבודה קבלנית**. 5. **מבחן ההשתלבות:** בית הדין בחן את מבחן ההשתלבות וקבע כי **עבודת הקירוי אינה חלק אינטגראלי של עיסוקו השוטף של צד ג'**. מדובר בעבודה נקודתית, וצד ג' היה צרכן של שירות זה. התובע, לעומת זאת, מתעסק במקצועו אך ורק בתחום הקירוי, מה שמצביע על היותו בעל מקצוע בתחום ולא עובד שכיר של גן האירועים. 6. **הסעות וכלי עבודה:** גם אם כלי העבודה היו של צד ג', וגם אם הוסע על ידי א.מ. פעם אחת (לטענת צד ג' הייתה זו הסעה חד פעמית, על מנת לאפשר לתובע להגיע למקום העבודה, ללא רישיון כניסה לישראל), **אין בכך די כדי לקבוע קיומם של יחסי עובד-מעביד**. בית הדין הדגיש כי מרבית המבחנים האחרים מלמדים על קבלן עצמאי. 7. **הכניסה לישראל ללא אישורים:** בית הדין ציין כי ייתכן שא.מ. לא בדק האם לתובע היו אישורי כניסה לישראל, או העלים עין מכך. אולם, גם הדבר אינו מלמד על קיום יחסי עובד-מעביד. החשש מפני משטרה יכול לנבוע גם מכניסת קבלן ללא רישיון כניסה. **הכרעה סופית:** לאחר בחינת כלל הראיות והעדויות, בית הדין השתכנע כי **התובע לא היה עובד של חברת גני כנען**. לפיכך, התאונה אינה מוכרת כתאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי. מכיוון שהתובע אף לא שילם לביטוח לאומי כעצמאי, **דין התביעה להידחות**. **חידושים משפטיים ודגשים:** * **הדגשת מבחן מכלול הסממנים:** בית הדין הדגיש שוב את הצורך לבחון את מכלול העובדות והסממנים ולא להסתמך על מבחן בודד, גם כאשר חלק מהמבחנים (כמו הסעת התובע או אספקת כלי עבודה) עשויים להצביע לכיוון יחסי עובד-מעביד. * **חשיבות המסמכים הכתובים:** התחייבות התובע לתשלום ההוצאות הרפואיות היוותה ראיה מכרעת לטובת קביעת גני כנען כי מדובר במחווה אנושית, ולא בהכרה במעמד של עובד. * **בחינת טיב העבודה והשתלבותה בליבת העיסוק של המעסיק:** בית הדין עמד על כך שעבודת הקירוי, למרות שהתבצעה במתחם של גני כנען, אינה חלק מליבת עיסוקו של גן אירועים. הדבר מחזק את מעמד הקבלן החיצוני. * **עבודה בשעות חריגות כסמן לקבלנות:** עבודה בלילות, שהוצגה על ידי התובע, נתפסה כסמן המעיד על עבודת קבלן עצמאי המבקש לסיים פרויקט, ולא על עבודת שכיר. * **הבחנה בין "מתן שירות" ל"השתלבות במפעל":** בית הדין הבחין בין מקרה בו אדם מספק שירות מקצועי נקודתי (כמו התובע בתחום הקירוי) לבין עובד המשתלב במערך הארגוני הרגיל של המפעל. **לסיכום,** פסק הדין ממחיש את הצורך בבחינה פרטנית ויסודית של מכלול הנסיבות בכל מקרה של סכסוך בנוגע למעמדו של עובד, תוך שימוש במבחנים המשפטיים הקיימים, ובפרט מבחן ההשתלבות ומבחן מכלול הסממנים, ובחינת מהות העבודה ביחס לליבת עיסוקו של הגוף המשלם.