עת"מ 26091-02-11

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לעתירה שהגיש אזרח גיאורגי, המבקשת לבטל את החלטת ממשלת ישראל הדוחה את בקשתם למקלט, ולאפשר להם המשך שהייה במדינה. העותר טוען כי גירוש חזרה לארץ מוצאם יסכן את חייהם. עם זאת, בית המשפט מוצא כי העתירה נעדרת שחר ודינה להידחות על הסף, שכן נראה כי מדובר בניסיון להאריך את שהותם בישראל מטעמים כלכליים. מאות עתירות דומות הוגשו לאחרונה, רבות מהן זהות, ובית המשפט מזהיר מפני שימוש בבקשות מקלט מדיני כאמצעי להכשיר שהייה ממושכת במדינה. השופט מדגיש כי גם אם אדם אינו מוגדר כ"פליט" על פי האמנה משנת 1951, עדיין אין לגרשו אם נשקפת סכנה לחייו במדינת היעד. לאחר בחינת עניינו הספציפי של העותר, מגיע בית המשפט למסקנה כי טענותיהם בדבר סכנת חיים אינן מבוססות וסותרות. העותר שוהה בישראל למעלה משנתיים, והגיש בקשת מקלט רק לאחר שפג תוקף אשרת השהייה שלו. גרסתם שלהם את סיבת הכניסה לישראל הייתה למטרות כלכליות בלבד. השופט מציין כי טענות העותר בדבר מצבים מסכני חיים הן כלליות ומעורפלות, נעדרות תימוכין עובדתיים או ראייתיים. לפיכך, העתירה נדחית, שכן אין בה כל עילה להתערבות בית המשפט. החלטה זו חלה על הגל הנוכחי של עתירות דומות, והשופט קורא לעורכי הדין להפעיל שיקול דעת בבחירת תיקים לגיטימיים.