ת"א 25876-11-24

תקציר

## ניתוח משפטי של ביטול פסק בוררות ניתוח זה מתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים שהוכחו בהחלטת בית המשפט לבטל את פסק הבוררות שניתן על ידי הרב אלרואי יעקב בעניין יחסי שר-הייזלר. **I. הפרת תום לב וטענות סותרות:** * **העיקרון המשפטי:** בית המשפט מדגיש מאוד את עקרון תום הלב בהליכים משפטיים. עיקרון זה אוסר על צד לנקוט עמדות סותרות בהליכים משפטיים עוקבים או באותו הליך. בית המשפט מצטט את **ע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ** ו*ע"א 6557/20 ערוץ 10 החדש בע"מ נ' שר התרבות והספורט** להדגיש כי כלל זה חל גם כאשר מתנהלים הליכים משפטיים נגד יריבים שונים. * **בקשה בתיק:** נמצא כי שער עסק בדפוס של העלאת טענות לא עקביות בנוגע לחבות המס. בתחילה טען שער שדוד יהודה צריך לשאת בנטל המס על עסקה של אביו המנוח, יוסף. טענה זו נדחתה בהליכי בוררות קודמים, בהם נקבע כי שער עצמו אחראי לחבות המס. לאחר מכן, שינה שער את עמדתו, וכעת הוא קובע כי הייזלר אחראי לאותו נטל מס, תוך התעלמות מהקביעה המוקדמת ומהעסקה המתווכת בין יוסף שער לדוד יהודה. * **חדשנות משפטית/הדגשות:** הגינוי החריף של בית המשפט לטענות ה"זיגזג" של שער מדגיש את התפקיד הקריטי של העקביות השיפוטית ומניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי. התייחסותו של בית המשפט ל"להטוטן בקרקס שרוכב על שני זוגות אופניים בו זמנית" ממחישה היטב את האופי הבלתי מתקבל על הדעת של טיעונים משפטיים סותרים כאלה. **השני. היעדר תניית בוררות תקפה:** * **עיקרון משפטי:** כדי שתניית בוררות תהיה מחייבת, עליה להיות ברורה וחד משמעית, המציינת במפורש את כוונת הצדדים להגיש סכסוכים לבוררות. מונחי מפתח כמו "בורר", "מכריע" או "שופט" צפויים בדרך כלל, או לפחות כוונה ברורה להעניק כוח קבלת החלטות מחייב. ניסוח מעורפל המציע גישור במקום בוררות מחליש את הטענה של תניית בוררות. * **בקשה בתיק:** בית המשפט קובע כי הסעיף בהסכם משנת 2011 בין יוסף ז"ל לאדרי, עליו הסתמך שער, היה "לקוני ומעורפל". הוא נעדר את הטרמינולוגיה הספציפית המצביעה על הסכם בוררות ולא הבהיר את כוונת הצדדים ש"חוות הדעת" תהיה מחייבת. הניסוח "חילוקי דעות" ו"דעתם מקובלת" נתפס כמעיד יותר על גישור מאשר על בוררות. **השלישי. הייזלר אינו מחויב לסעיף בוררות:** * **עיקרון משפטי:** הסכמי בוררות מחייבים בדרך כלל רק את הצדדים שהסכימו להם במפורש או שאליהם הועברו זכויות וחובות באופן מוכר מבחינה משפטית. צדדים שלישיים בדרך כלל אינם מחויבים לסעיפי בוררות שהם אינם חתומים עליהם, בהיעדר מנגנונים משפטיים ספציפיים כמו המחאה או ירושה. * **בקשה בתיק:** בית המשפט מפרט בדקדקנות מדוע הייזלר אינו מחויב להסכם בוררות כלשהו: * לא היה הסכם ישיר בין אדרי להייזלר. * זכויותיו וחובותיו של אדרי לא הועברו להייזלר. * להייזלר לא היה קשר קודם עם אדרי. * לא היה הסכם בין קבוצת הרוכשים לבין הייזלר בבוררות. * לא היה הסכם בין הייזלר לבין יוסף ז"ל או אבישלום שער. * הייזלר לא היה צד לשום הסכם עם דוד יהודה. * הייזלר לא החזיק בתפקיד רשמי כמו נאמן או נושא משרה. * הייזלר לא היה קבלן רשום או יזם נדל"ן. * הייזלר פעל בהתנדבות וללא רווח, במטרה להציל את ההשקעה של בתו. * **חדשנות משפטית/דגש:** פירוט נרחב זה מדגים יישום קפדני של יחסיות עקרונות החוזה על הסכמי בוררות. בית המשפט מדגיש כי פעולותיו הוולונטריות של הייזלר לסייע לרוכשים אינן מביאות אותו אוטומטית לתחום הסכם בוררות קיים. ההסכם עם טהראני, גם עם מעורבותו של הייזלר כערב, נבדל כהסכם חדש שאין לו קשר לסעיף הבוררות המקורי. **הרביעי. יישום שגוי של כלל מעגלי ההתפשטות:** * **העיקרון המשפטי:** "כלל מעגלי ההתפשטות" (לפי **רע"א 3925/12 חן רונן ואח' נ' עו"ד יובל כהן ואח'**) הוא דוקטרינה משפטית שיכולה להרחיב את התוקף המחייב של הסכם בוררות לצדדים שלישיים בנסיבות מסוימות. זה בדרך כלל כולל שלושה "מעגלים": 1. צדדים שהסכימו לבוררות. 2. "מחליפים" שירשו או רכשו זכויות/התחייבויות. 3. אלה הקרובים לצדדים המקוריים אך נפרדים מבחינה משפטית. * **יישום בתיק:** בית המשפט מנתח באופן שיטתי מדוע כל מעגל של כלל ההרחבה אינו חל על הייזלר: * **מעגל ראשון:** הייזלר לא הסכים להיות חלק מהבוררות מכוח הסכם היסטורי מ-2011, שנים לפני מעורבותו. * **המעגל השני:** הייזלר אינו יורש חוקי או מעביר זכויות/התחייבויות, לא על פי חוק ולא על פי נסיבות וולונטריות, באופן שיחייב אותו לבוררות. * **המעגל השלישי:** הייזלר זר לאדרי ולשער, ולכן אינו קרוב לחותם באופן שיגבר על האישיות המשפטית הנפרדת. הערבות שלו לטהראני הייתה להסכם מאוחר יותר, לא המקורי. * **חידוש משפטי/דגש:** ניתוח מפורט זה של כלל מעגלי ההרחבה מציג הבנה ניואנסית של מגבלותיו והדרישה לקשרים ברורים וניתנים להוכחה להסכם הבוררות. סירובו של בית המשפט להחיל את הכלל על סמך מעורבותו העקיפה של הייזלר מדגיש את ההגנה הניתנת למי שאינם חתומים. **V. הצד המקורי עדיין מעורב:** * **עיקרון משפטי:** כאשר צד החתום על הסכם בוררות נותר מעורב בהליך, בדרך כלל אין זה ראוי לחייב מי שאינו חתום כ"ממלא" או לפנות לבוררות כנגד מי שאינו חתום בלבד. עיקרון זה מבטיח שצדדים עם התחייבויות חוזיות ישירות יטופלו ישירות. **ע"א 2639/14 עו"ד ברימר נ' מאיר עטר ואח'** מצוטט לטענה זו. * **בקשה בתיק:** בית המשפט מציין כי שער תבע הן את אדרי (היזם/המוכר) והן את הייזלר בבוררות. אדרי גם חתם על שטר הבהרה והיה מחויב לפסק הדין. מאחר שאדרי, החתום, נותר בתמונה והיה מעורב בהליכים, לא היה זה ראוי לנקוט צעדים נגד הייזלר, שאינו חתום, כאילו היה ממלא מקום או הגורם האחראי העיקרי. **השישי. היעדר הליך הוגן ואי סדרים פרוצדורליים:** * **עיקרון משפטי:** הליכי בוררות חייבים לדבוק בעקרונות יסוד של צדק טבעי, כולל הזכות להישמע, ההזדמנות להציג ראיות וחוסר משוא פנים של הבורר. סטיות פרוצדורליות הפוגעות בזכויות אלה עלולות להפוך את הפסק לבטל. **Gavrin v. אגבאריה (3744/17)** מוזכרת כדי להדגיש כי גמישות פרוצדורלית אינה מאפשרת התעלמות מכללים הוגנים. * **יישום בתיק:** בית המשפט מזהה מספר פגמים פרוצדורליים קריטיים: * **הודעה לא ראויה:** הייזלר לא קיבל הודעה שההליך היה בוררות או שהרב אלרואי היה בורר. מקום הדיון היה ביתו של שער, ולא מקום רשמי. זה הוביל את הייזלר להאמין שמדובר במעשה הונאה ולדווח על כך למשטרה, מה שהוביל באופן מובן לאי הופעתו. * **איסוף ראיות במעמד צד אחד:** הבורר ניהל שיחות טלפון חד צדדיות עם צדדים ועדים ללא הקלטה נאותה, פרוטוקולים או ידיעה על התוכן המלא. זה מנע מהצדדים את ההזדמנות להתעמת עם ראיות או להציג טיעונים נגדיים. עדותו של הבורר עצמו אישרה נוהג זה. * **פגישת קדם שימוע של הבורר:** הבורר נפגש בארבע עיניים עם שער לפני חתימת הסכם הבוררות, מה שהעלה חשש לחוסר משוא פנים. * **אירוח הדיון בביתו של צד:** קיום הבוררות בביתו של שער פגע עוד יותר במראית עין של ניטרליות. * **פסק דין מעורפל ובלתי ניתן לאכיפה:** פסק הדין הכיל הערות כלליות ללא סעדים הניתנים לתביעה. * **חדשנות משפטית/דגש:** הפירוט המפורט של הפרות פרוצדורליות אלה על ידי בית המשפט משמש כאזהרה חזקה מפני פרקטיקות בוררות לא פורמליות ועלולות להיות מוטות. הוא מחזק את העיקרון שגם בבוררות, הקפדה איתנה על הליך הוגן והוגנות פרוצדורלית היא בעלת חשיבות עליונה. הסתמכותו של בית המשפט על העיקרון שלפיו "גמישות בהליך אין פירושה ויתור על כללים הולמים והוגנים" היא נקודת מפתח. **מסקנה:** החלטת בית המשפט לבטל את פסק הבוררות מבוססת על מפגש של עילות משפטיות משמעותיות. סוגיות הליבה נסובות סביב כישלונה של המשיבה לכונן הסכם בוררות תקף, אופיו הבלתי מחייב של הסכם כזה על הייזלר, הפרת תום הלב היסודית של שער באמצעות טענות סותרות, והפרות בוטות של הליך הוגן והוגנות דיונית במהלך הבוררות עצמה. ההחלטה מחזקת את החשיבות של הסכמה ברורה לבוררות, התנהלות משפטית עקבית והקפדה על עקרונות יסוד של צדק טבעי, גם במסגרת מנגנונים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים.