תלה"מ 58976-12-16

תקציר

המבקשת ביקשה רשות להגיש חוות דעת מומחה נוספת בתיק הנוגע לקטינים שנידון בבית המשפט לענייני משפחה. המבקש לא פירט את מהות המסמך – האם מדובר בעורך דין או במסמך אחר – אך טען כי לא מדובר בחוות דעת שנייה. בית המשפט פירש זאת כניסיון להגיש חוות דעת מומחה נוספת במסווה של מסמך אחר והחיל את הדינים הרלוונטיים המגבילים הגשת חוות דעת מומחה נוספות ללא רשות. השופט הדגיש את הכוונה העומדת מאחורי חוקים אלה, שהיא לייעל ולקצר הליכים משפטיים, במיוחד כאשר מדובר בחוות דעת סותרות. השופטת התייחסה למנגנון הקיים בבית המשפט לענייני משפחה, הכולל שליחת שאלות הבהרה למומחה בית המשפט ורק לאחר מכן בקשה לזמן את המומחה לחקירה אם אינו מסופק. הבקשה נדחתה בהיעדר נסיבות חריגות המצדיקות חריגה מהנוהל שנקבע, במיוחד בהתחשב בפגיעה בצורך של הקטינים בוודאות וביציבות. ההחלטה התייחסה גם לשיהוי של המבקשת במילוי המלצות המומחה לטיפול והתמקדותה בהתנגדות לממצאים. למבקש ניתנה הזדמנות אחרונה לשלוח שאלות הבהרה למומחה. כמו כן הורה השופט למבקש לשלם את הוצאות המשיב והתיר את פרסום ההחלטה תוך השמטת פרטים מזהים.