ס"ע 35145-04-10

תקציר

התובעת במקרה זה פוטרה מעבודתה וטענה כי פיטוריה היו שלא כדין על פי חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה שכן היא עברה טיפולי פוריות באותה עת. הנתבעת טענה כי התובעת התפטרה וכי חוק עבודת נשים אינו חל. בית הדין קבע כי יש לדחות את התביעה לפי חוק עבודת נשים ואת הבקשה לפיצוי בגין הפסדי שכר בתקופה האסורה בפיטורים לפי חוק זה, מאחר שהתובעת לא ערערה על החלטת מנכ"ל משרד העבודה, המסחר והתעשייה בתוך פרק הזמן הנדרש. החוק קובע מסגרת ולוח זמנים ברורים לערעורים, שהתובע לא עמד בהם. טענתה כי אילוצים כספיים מנעו הגשת ערעור לא התקבלה. עם זאת, יתר עילות התביעה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וטענות לפיטורים ללא שימוע יידונו ויוכרעו לגופן. התובעת ביקשה גם לתקן את כתב תביעתה ולצרף את בעל המניות של הנתבעת כנתבע נוסף, אך טענה זו נדחתה שכן אין טעם בהתחשב בהתיישנות לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. התובע חויב לשלם הוצאות משפט לנתבע בגין ההליכים עד כה. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים והם יקבלו העתקים מפסק הדין.