ת"א 8193-05-10

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לתביעת פיצויים שהגישו התובעים נגד הנתבע בגין שימוש במקרקעין מעבר לשטח שהופקע על ידי הנתבע בשנת 1954. התביעה, שהוגשה בשנת 2010, מתייחסת לשתי תקופות: התקופה שקדמה לשנת 2003 והתקופה משנת 2003 ועד להגשת התביעה. על פי חוק ההתיישנות, התביעה לתקופה שקדמה לשנת 2003 התיישנה. התובעים טענו כי החריג לכלל זה חל בעניינם, שכן הם לא היו מודעים לעובדות המהוות את עילת התביעה. בית המשפט דחה טענה זו, שכן התובעים יכלו לגלות את פרטי ההפקעה שפורסמו ברשומות בשנת 1954 ומשום שהיו מודעים לאי סדרים שהיו ברשות הנתבעת כבר בשנת 1968. בנוסף, נדונו זכויות התובעים במקרקעין. נמצא כי זכויות התובעים במקרקעין אינן מבוססות אך ורק על זכויותיהם הרשומות בפנקסי המקרקעין אלא גם על הסכמי מכר וייפוי כוח. בית המשפט פירט את העקרונות לחישוב היקף זכויות התובעים במקרקעין והורה לצדדים לערוך חישוב מדויק לאחר מתן פסק הדין. הובהר כי חישוב הזכויות הרשומות ייעשה החל משנת 2003, ואילו חישוב הזכויות שנרכשו באמצעות הסכמי המכר ייעשה ממועד חתימת כל הסכם. לאחר מכן התייחס בית המשפט לסוגיית ההפסדים בעבר ומינה שני מומחים - שמאי מקרקעין ושמאי חקלאי. נדונו השטחים הראויים לעיבוד, ובית המשפט קיבל את חוות דעת המומחים כי יש להפחית שטחים מסוימים מחישוב הפסדי ההכנסה מאחר שאינם משמשים לחקלאות, לרבות שטחים המוצלים על ידי עצי אקליפטוס, ושטחים סלעיים ובלתי ראויים לעיבוד. בית המשפט קבע כי הפסד ההכנסה ביתר השטחים הראויים לעיבוד עמד על 3,387 ₪ לדונם לשנה וכי התובעים זכאים לפיצוי זה עבור התקופה שבין 2003 ל-2014, בצירוף ריבית. בית המשפט דן גם בתביעת התובעים לעלות השבת הקרקע למצבה הקודם. נפסק כי הנתבעת אינה נדרשת להשביח את הקרקע אלא רק להחזירה, למצבה טרם התפיסה, שעיקרו הסרת דרכי אספלט, דרכי עפר ועצי אקליפטוס שנטעה הנתבעת. בית המשפט קיבל את חוות דעת המומחים כי יהיה כלכלי יותר לפצות את התובעים בגין עלויות אלה באמצעות הפסד רווח שנתי כפול 20 שנה ומקדם היוון של 7%. סכום זה, יחד עם עלות כריתת עצי האקליפטוס (815,000 ₪), יחושבו לפי חלקם היחסי של התובעים בקרקע. לבסוף, קבע בית המשפט כי לא ניתן לנקוב בסכום הפיצוי המדויק בפסק הדין, שכן התובעים לא סיפקו חישוב מדויק של זכויותיהם במקרקעין. הצדדים הונחו להכין פסק דין מוסכם בהתאם לעקרונות שנקבעו בהחלטה בתוך 30 יום. כמו כן חויב הנתבע לשלם את הוצאות המשפט של התובעים.