ת"א 11990-12-13

תקציר

מדובר בתביעה אזרחית הנוגעת לסכסוך על החזקה בשטח נרחב של קרקע חקלאית ברמת השרון, שהוחכרה על ידי התובע, מר ברוש, ממינהל מקרקעי ישראל במשך דורות. הנתבעים, מר אוזן וחברה בשליטתו, פלשו לכאורה לחלקים מקרקע זו שלא כדין והתבקשו להתפנות. תמצית פסק הדין של בית המשפט היא כי על הנתבעים לפנות חלקית את הקרקע ולפנות את חפציהם ואנשיהם מהשטחים המסומנים כ-2 ו-6 בתצלום האוויר שהוצג בתביעה. שטחים אלה אינם שייכים להם וזכותו של התובע לדרוש את השבתם כחוכר חוקי של הקרקע. עם זאת, הטענה כי על הנתבעים לפנות את השטחים המסומנים כ-1 ו-5 נדחתה בשל חוסר ראיות שהציגה התובעת בדבר גבולותיהם המדויקים של שטחים אלה, ובפרט שטח 1. בית המשפט ציין כי קביעת גבולות אלה, שלא הוסכמו על שני הצדדים, תהיה קשה ללא עדות מומחה, שלא הוצגה בבית המשפט. לפיכך, בקשת התובעת לפנות שטחים אלה נדחתה, והנתבעים יכולים להישאר בחזקתם לעת עתה. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 20,645 ₪. החלטה זו התקבלה, בהתחשב בהצלחה החלקית של התביעה ובנימוקיה. עוד ציין בית המשפט כי התיק יכול היה להיפתר ללא הגנה מלאה מצד הנתבעים אלמלא בחר התובע להגיש בקשה לפסק דין מקוצר. פינוי שטחים 2 ו-6 חייב להסתיים עד 1 בנובמבר 2017.