רע"א 6454/99

תקציר

במקרה דנן דן בית המשפט העליון בערעור על פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, בעקבות אירוע בו נפגע המשיב מס' 1 מנפילת קורות ברזל ממשאית. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב מס' 1, והגיע למסקנה כי הפגיעה נגרמה כתוצאה מתאונה כהגדרתה בחוק. בית המשפט העליון בחן האם אירוע זה נחשב ל"תאונת דרכים", שכן הסרת עמודי התמיכה של המשאית על ידי המשיב 3 התרחשה בעת המתנה לפריקת מטען, אשר בדרך כלל מוחרג מכיסוי החוק אם נחשב לטעינה או פריקה. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי הסרת המוטות מיותרת ואינה חלק אינטגרלי מהפריקה, ובכך הרחיק את האירוע מסיווג קפדני כאירוע טעינה או פריקה. כן בחן בית המשפט האם חל כאן החריג של טיפול ברכב "במסגרת עבודתו" של המשתמש ברכב – המשיבה מס' 3 במקרה זה, ללא כיסוי פיצוי חלופי – ומצא כי אינו חל על כך. האירוע, שבו הייתה מעורבת יחידת המטען של המשאית הנייחת, נחשב לחוליה בשרשרת פעולות הקשורות למטרות הובלה. משכך, חל הדין, והמשיבה מס' 1 הייתה זכאית לפיצוי. ערעורן של חברות הביטוח נדחה, ונפסקו הוצאות למשיבים, המאשרות את החלטת הערכאה הנמוכה יותר אך לא בהכרח את נימוקיה.