רע"א 71898-12-20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס למחלוקת על ליקויי בנייה במגורי המבקשים במושב עין ורד, אשר הובילה לתביעה קמא בה תבעו המבקשים פיצויים בסך 2,410,925 ₪ מהמשיבים. במסגרת המשפט הגישו הצדדים חוות דעת של מהנדסים, ובית המשפט מינה מומחה מטעמו, המהנדס רפאל גיל. לאחר פגישה עם הצדדים, ביקש בא כוח המבקשים דין וחשבון מפורט על היכרותו של המומחה עם המומחים שמונו על ידי הנתבעים. המומחה גילה כי הוא מכיר את מומחי הנתבעים באופן מקצועי, דבר שלטענת בא כוחם של המבקשים יצר ניגוד עניינים, וביקש את החלפתו של גיל. עורכי הדין של הנתבעים התנגדו לבקשה זו, והדגישו כי הצדדים הסכימו למינויו של גיל לפני בדיקות כלשהן וכי המבקשים מנסים להחליפו רק לאחר שהבינו שתביעתם לא תצלח. בית משפט קמא דחה את בקשת המבקשים, בנימוק של מקצועיותו של גיל ואופיים הפרוצדורלי גרידא של יחסיו עם המומחים האחרים. בית המשפט הדגיש כי פסילת מומחה היא אמצעי חריג, והמבקשים לא הביאו ראיות מספיקות כדי להצדיק זאת. החלטה זו התקבלה מתוך הנחה כי גיל ינהל את עבודתו בנאמנות ובמקצועיות. יתר על כן, בית המשפט קבע כי כל התנגדות להחלטת ביניים זו תונח באופן אידיאלי במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי. לאחר מכן הגישו המבקשים רשות ערעור על החלטה זו, שגם היא נדחתה, ובכך חיזקו את נימוקי הערכאה הנמוכה יותר והדגישו כי התערבות הערעור בעניינים פרוצדורליים היא חריגה. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור של המבקשים, והם חויבו לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים.