סע"ש 55264-12-14

תקציר

התובע, עובד הנתבעת שעיסוקו העיקרי הוא מסחר והפעלת משחטה, טען הפרשי שכר שונים מהנתבעת, לרבות תשלום שעות נוספות והפרשות לפנסיה, בהתבסס על הטענה כי צו ההרחבה בענף התחבורה חל עליו. הנתבעים טענו כי התובע אינו זכאי לתשלומים אלה, וממילא התביעה נמחקה באמצעות חתימה על כתב סילוק לאחר סיום העסקתו. בית המשפט קבע, כי צו ההארכה אינו חל על התובעת משום שעיסוקה העיקרי של הנתבעת לא היה בענף ההובלה, ועל כן נדחו טענות התובעת על סמך צו זה. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענות התובעת לתשלום שעות נוספות והפרשות לפנסיה תקפות בחלקן. באשר לתשלום שעות נוספות, קבע בית המשפט כי בעוד שחישובי התובעת לא היו מדויקים, הנתבעת יכלה לפקח על שעות העבודה של התובעת אך בחרה שלא לעשות כן. בית המשפט העריך כי התובע עבד עשר שעות נוספות בחודש וזכאי לו לתשלום שעות נוספות בסך 48,900 ₪, שישולמו בהפרשי הצמדה וריבית. בנושא ההפרשות לפנסיה, קיבל בית המשפט את טענת התובעת כי הנתבעת שילמה פחות מהנדרש בצו הכללי. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 5,595 ₪ ברוטו, כולל הפרשי הצמדה וריבית, החל מחודש מרץ 2011 ועד למועד התשלום בפועל. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם, ולכל צד הזכות לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.