ת"א 28850-01-13

תקציר

התובעים, בני משפחות סאבאג' וחמד, מתגוררים במתחם מגורים בשכונת שייח ג'ראח בירושלים. הנתבעים טוענים לבעלות על המתחם, בעוד התובעים טוענים אחרת וטוענים לזכויות משלהם בנכס. עיקר המחלוקת נסובה סביב הבעלות על הקרקע וזכותם של התובעים לרכוש את הקרקע או את דירות המגורים שלהם. כנגד התובעים ודיירים אחרים במתחם הוגשו מספר תביעות פינוי על ידי הנתבעים, משנות ה-70. פסק הדין דוחה את טענות התובעים בעילה של התיישנות. מהראיות עולה כי התובעים היו מודעים או היו צריכים להיות מודעים לתביעות הבעלות של הנתבעים כבר לפני שנים. תאריכים מרכזיים בהקשר זה היו 1972, כאשר הנכס נרשם על שם הנתבעים, ו-1976, כאשר פסק דין אישר את בעלותן של הוועדות על הקרקע. טענת התובעים כי לא היו מודעים לעובדות המהוות את עילת תביעתם אינה מתקבלת. בנוסף, התובעים לא הוכיחו די הצורך כי העובדות לא היו נגישות להם תוך זהירות סבירה. פסק הדין מדגיש כי מצב העניינים, לרבות רישומי הרישום הזמינים לציבור ותביעות רבות, אינו מתקבל על הדעת כי התובעים לא היו מודעים לטענות הנתבעים. הואיל וטענת ההתיישנות מכריעה, השופט אינו מתייחס לסוגיית מעשה בית המשפט. משכך, נדחות טענות התובעים, והם חויבו לשלם לכל נתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.