ת"א 40716-09-15

תקציר

פסק הדין דן בטענות דיור ב.פ.ב ותובעים נוספים שהם הבעלים הרשומים של מספר חלקות קרקע בתל אביב, אשר הגישו תביעות פינוי וסילוק נגד בעלי הקרקע. בתחילה, כל המקרים מוזגו, אך מאוחר יותר הם חולקו ל -5 קבוצות נפרדות לניהול משאבים יעיל. הנתבעים שלחו הודעות צד ג' אליהן התנגדו התובעים בטענה של אי עמידה בתקנות סדר הדין האזרחי וחוסר עילה. עוד טענו התובעים כי הודעות הצד השלישי התיישנו וכי התובעים כבר הסכימו לשאת בעלויות הכרוכות בפינויים. הנתבעים, לעומת זאת, טענו כי הצדדים השלישיים היו מעורבים בעניין במשך שנים ומעורבותם הפעילה הייתה הכרחית להבנת התמונה העובדתית המלאה. בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו לברר את הודעות הצד השלישי ודן בשיקול הדעת הרחב של בתי המשפט בעניינים אלה, תוך התחשבות גם בזכות החוקתית לגישה לערכאות. השופט הדגיש כי חסימת הגישה לערכאות פוגעת בעקרונות היסוד של שיטת המשפט ויש לשמור אותה למקרים חריגים. לפיכך, במקרה זה, ההודעות שנשלחו על ידי הנתבעים לא יבוטלו ותתאפשר מעורבות של צדדים שלישיים. השופטת דנה גם בדחיית תביעות בעילה של התיישנות, וקובעת כי מועד גיבוש עילת התביעה צריך להיגזר משילוב של מטרות המבקשות לאזן בין גורמים שונים. לבסוף, דחה בית המשפט את בקשת התובעים לדחות את הודעות הצד השלישי על הסף וקבע כי הוצאות הבקשה יישקלו בסופו של ההליך. השימועים נקבעו ליוני ויולי 2017.