ע"פ 2161/90

תקציר

רואה חשבון בעל ותק של 27 שנים הורשע בשורה של עבירות של הונאת מס בגין השמטת הכנסות בדיווחיו לרשויות המס, הכנת פנקסי חשבונות כוזבים ושימוש בספרי חשבונות כפולים במשך מספר שנים. הוא הודה באשמה ונידון למאסר. לאחר שחרורו הוא הובא בפני מועצת רואי החשבון, שמצאה אותו אשם בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע והשעתה את רישיונו למשך שלוש שנים. רואה החשבון ערער לבית המשפט העליון, טען כי עבירותיו אינן מהוות התנהגות מחפירה וביקש לקצר את תקופת ההשעיה. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את החלטת הדירקטוריון, תוך הדגשת אמון הציבור ברואי החשבון וההשפעה המאכלת של התנהגות מרמה כזו על המקצוע ועל הציבור. בית הדין גם סירב להתערב בעונש המשמעתי, וציין כי הוא נתון לשיקול דעתו של הגורם המקצועי וכי אין הצדקה לכך, שכן העונש הולם את העבירה. גם בקשת רואה החשבון לעיכוב תחילת פסילתו נדחתה.