ת"א 31500-08-19

תקציר

השופט קובע כי בעוד שסביר להניח שנעשתה טעות ברישום חלקת קרקע, התביעה, שהוגשה 40 שנה לאחר אותה טעות, אינה ניתנת להוכחה בסטנדרט ההוכחה האזרחי בשל התיישנות. הטעות אירעה בעקבות איחוד מספר חלקות לחלקה, שהביאה להשמטת זכויותיהם של התובעים במקרקעין המדוברים. למרות שהשופט שוכנע כי נפלה טעות, הוא קובע כי התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם באשר לחריגים לתקופת ההתיישנות המפורטים בסעיפים 7 ו-8, שעניינם התיישנות לא מודעת והשעיית תקופת ההתיישנות בשל התנהגות בלתי הולמת של הנתבע, בהתאמה. יתר על כן, השופט קובע כי הטעות, שהביאה לכך שזכויות התובעים לא נרשמו, אינה יכולה להיות מסווגת כטעות סופר כהגדרתה בסעיף 95 לפקודת ההסדר, ולפיכך חלה עליה תקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 93. משכך, התביעה נדחית.