ת"פ 402/87

תקציר

ניתוח משפטי זה בוחן את הרשעתם של נאשמים בהקמת מכלי מים ללא היתר, תוך התמקדות בפרשנות חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 וחוק המים, התשי"ט-1959. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **הגדרת "בנייה" ו"בניין"**: בית המשפט אימץ פרשנות מרחיבה ל"בנייה" ו"בניין" כהגדרתם בחוק התכנון והבניה. נקבע כי גם מבנים שאינם מעוגנים באופן קבוע לקרקע, כמו מכלי המים המדוברים, יכולים להיחשב כ"בנייה" אם הם כרוכים בחיבור קבוע או מיועדים להצבה ארוכת טווח. הדבר עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט העליון בעניין גולדשטיין נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה לוד* [1], הגורסת כי ההשמה עצמה יכולה להוות בנייה, והגדרת ה"בניין" גורפת דיה כדי לכלול כל דבר שיש לו זיקה קבועה. * **קרקע חקלאית ודרישות היתר**: * בית המשפט הבהיר כי ייעודה של קרקע כ"קרקע חקלאית" נקבע על פי הגדרתה בתכנית המתאר, ולא רק על פי השימוש המעשי בה. * בעוד שסעיף 8 לתוספת הראשונה לחוק התכנון והבנייה מחייב את הסכמת הוועדה לשימור קרקע חקלאית לשימושים בקרקע חקלאית, הפטור למתקני מים, ביוב, ניקוז וחשמל חל רק על החובה לבקש את הסכמתה של ועדה ספציפית זו. הוא אינו פוטר מתקנים כאלה מהדרישה הכללית לקבלת היתר מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה. * **תחולת חוק המים לעומת חוק התכנון והבניה**: * ההגנה טענה כי הקמת מכלי מים צריכה להיות כפופה לחוק המים, התשי"ט-1959, ולפיכך היא פטורה מחוק התכנון והבנייה. טענה זו התבססה על תקנה הפוטרת עבודות המבוצעות בהתאם לחוק המים מחובת היתר לפי קטגוריות מסוימות של חוק התכנון והבניה. * בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי הפטור חל רק אם הבנייה היא *בהתאם* לחוק המים. נקבע כי מעשי הנתבעים הפרו את חוק המים, שכן הם לא השיגו את רישיונות ההקמה וההפקה הנדרשים על פי סעיפים 22א ו-23א לחוק המים לפני הקמת מפעל המים. לפיכך, הם לא יכלו להסתמך על הוראות חוק המים לפטור מחוק התכנון והבניה. * **אופי הטנקים כמבני קבע**: * ההגנה טענה שהטנקים היו מתקנים ניידים שאינם מחוברים לקרקע. עם זאת, בית המשפט מצא כי הגודל, המבנה והשימוש המיועד של המכלים מצביעים על כך שמדובר במתקנים קבועים ולא במבנים זמניים. * בית המשפט הבחין בין מכלים אלה לבין מכלי אשפה ציבוריים, המועברים לעתים קרובות ויש להם מנגנוני הובלה מובנים, ובכך מרמז על אופי זמני. לעומת זאת, מיכלי המים תוארו כגדולים, לא מיועדים לתנועה קלה, והוצבו מתוך כוונה לשימוש ארוך טווח להשקיה. * **בהירות כתב האישום**: * בית המשפט ציין פגם קל בכתב האישום, כאשר סעיף קטן (2) לסעיף 145(א) לחוק התכנון והבניה הושמט בעת הגשת כתב האישום נגד הנאשמים. עם זאת, נקבע כי מחדל זה לא השפיע על מהות ההגנה, שכן הנאשמים הבינו בבירור את מהות האישום נגדם, שהוא בניית טנק ללא היתר. **חידושים משפטיים**: המקרה חוזר ומחזק את העיקרון לפיו ציות לרגולציה לפי חוק אחד (חוק המים) הוא תנאי מוקדם לתביעת פטור לפי חוק אחר (חוק התכנון והבניה). הוא מדגיש פרשנות קפדנית של פטורים, המחייבת היצמדות לרוח ולכתב החוק המופעל לפטור. יתר על כן, ההגדרה הרחבה של "בנייה" המיושמת גם על מבנים שאינם קבועים באופן קבוע מדגישה את גישת האכיפה הפרואקטיבית של תקנות התכנון והבנייה.