ת"א 27611-03-19

תקציר

בית המשפט דוחה את בקשות הנתבעים לדחיית התביעות נגדם על הסף. טענת התובעת היא כי לא גילתה את העובדות המהוות את עילת התביעה שלה כנגד הנתבעים עד ספטמבר 2012, ועל כן יש להתחיל את תקופת ההתיישנות ממועד זה. המסמכים הקיימים אינם קובעים די הצורך אם התובע קיבל מידע מספק על ההליכים הרפואיים והשלכותיהם כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק בתביעה זו בשלב מקדמי זה. בית המשפט אינו יכול להסיק כי התובעת הייתה צריכה לדעת את העובדות העומדות בבסיס עילת התביעה שלה לפני ספטמבר 2012. השאלה האם התובע ידע או היה עליו לדעת עובדות אלה בפועל היא עניין הדורש בירור עובדתי ולא ניתן להכריע בו על סמך המסמכים שהוגשו. זאת ועוד, הטענה כי הנתבעים כשלו במסירת מידע ומסרו נתונים מטעים לתובע מחייבת בירור עובדתי מעמיק. בירור טענות אלה מוטב שייעשה במהלך המשפט העיקרי, שכן הן שלובות זו בזו לגופו של עניין. השופטת מדגישה כי עמדתה של התובעת סבירה, נוכח מורכבות הטיפולים הרפואיים שנמשכו כשנתיים, והעובדה שביקשה באופן אקטיבי לברר את מקור בעיותיה. השופט מציין כי התביעה עומדת בדרישות סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, התומך אף הוא בהחלטה לדון בתיק. השופט מגיע למסקנה כי יש צורך בחקירה עובדתית כדי לברר את מהות הנזק, היקפו ומועד גילויו, ומשאיר את שאלת ההתיישנות לדיון בשלב מאוחר יותר. ההחלטה בבקשות לסילוק על הסף אינה מעידה על תוצאות התיק, והנתבעים יכולים להעלות שוב את סוגיית ההתיישנות בתום ההליך.