ת"צ 21042-01-22

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים והחידושים בהתאם לנתונים שסופקו: **נושא התובענה:** בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת "פסגת הגליל א.ש.2004 בע"מ" (להלן: "המשיבה") ומנהלה, בטענה לגביית יתר של תעריפי מים, גבייה בלתי חוקית של סכומים נוספים (ביטוח מונה, גינון ציבורי, ריבית), ואי-קיום פסק דין קודם. **הטענות המרכזיות של המבקשים:** 1. **גביית יתר וגבייה בלתי חוקית:** המשיבה, הפועלת כ"ספק מקומי" על פי כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), תשנ"ד-1994 (להלן: "כללי המים"), גבתה תעריפי מים גבוהים מהמותר, וכן סכומים נוספים כגון "ביטוח מונה" ו"גינון ציבורי" באופן בלתי חוקי. 2. **אי-קיום פסק דין קודם:** המשיבה לא פעלה בהתאם להסדר פשרה שאושר בהליך ייצוגי קודם (ת"צ 18681-08-15), אשר כלל התחייבות להשבת כספים בגין חיוב בביטוח מונה וגביית יתר. 3. **התעלמות מהנחיות רגולטוריות:** המשיבים המשיכו בגביית "ביטוח מונה" גם לאחר שהרשות המים קבעה כי מדובר בחיוב אסור, וכן המשיכו לגבות תשלומים מלאים בתקופת הקורונה בניגוד להנחיות ממשלתיות. 4. **התנהלות תחת הסכמים דרקוניים:** המשיבה ניצלה מצוקת יישובים חלשים והתקשרה עמם בהסכמים המאפשרים גבייה בלתי חוקית. 5. **חלות כללי המים:** גם אם המשיבה אינה "ספק מים" ישיר, כללי המים חלים עליה מכוח התקשרותה עם האגודות השיתופיות, והיא נחשבת בבחינת "רשות ציבורית" מכוח האצלת סמכויות. **הטענות המרכזיות של המשיבים:** 1. **המשיבה אינה "ספק מקומי":** המשיבה היא קבלן משנה של האגודות השיתופיות, והאגודות הן "ספקים מקומיים" הכפופים לכללי המים. המשיבה עצמה אינה בעלת רישיון אספקת מים ולכן אינה כפופה לכללי המים. 2. **חופש ההתקשרות של האגודות:** האגודות השיתופיות רשאיות לפעול במסגרת עסקיהן בהתאם להחלטותיהן הפנימיות ומערכת ההסכמים שלהן עם חבריהן, ואין להתערב בכך. 3. **אי-התאמה להליך ייצוגי:** ניהול התובענה ידרוש בחינה פרטנית של מסמכי התאגדות, תקנונים והחלטות של עשרות אגודות שיתופיות, דבר המונע יעילות של הליך ייצוגי. 4. **הפניית הטענות לאגודות:** כל טענה כנגד גביית התעריפים צריכה להיות מופנית כלפי האגודות השיתופיות, שהן בעלות ההסכמים עם המשיבה. 5. **הבחנה בין יישובים מתוכננים ללא מתוכננים:** בהליך ייצוגי קודם, צרכני יישובים מתוכננים לא היו חלק מקבוצת הזכאים, מה שמרמז על זכותם לנהל את משק המים שלהם באופן עצמאי. **החלטת בית המשפט והעקרונות המשפטיים:** 1. **מעמד המשיבה ביחס לכללי המים (עיקרון מרכזי):** בית המשפט קיבל את עמדת רשות המים (המאסדר) כי המשיבה אינה "ספק מים" או "ספק מקומי" כהגדרתם בדין, משום שלא קיבלה רישיון לאספקת מים מרשות המים. לפיכך, המשיבה אינה כפופה כשלעצמה לכללי המים. * **חידוש/הבהרה:** החלטה זו מבהירה את ההבחנה בין גוף המחזיק ברישיון אספקת מים לגוף המספק שירותי ניהול משקי מים עבור גופים מורשים (כגון אגודות שיתופיות). האחריות לציות לכללי המים מוטלת על בעל הרישיון (האגודה), המחויב לוודא שספק השירות מטעמו עומד בכללים. 2. **הבחנה בין האצלת סמכות להסתייעות באחר (פירוש הלכתי):** בית המשפט דחה את טענת המבקשים כי המשיבה הפכה ל"ספק מקומי" או "רשות ציבורית" מכוח האצלת סמכויות מצד האגודות השיתופיות. בהסתמך על פסק דין בבג"ץ 2303/90 פיליפוביץ', בית המשפט הדגיש את ההבחנה בין האצלת סמכות (delegation) לבין הסתייעות באחר לביצוע תפקידים (assistance). * **השלכה:** המשיבה נתפסת כגורם מסייע לאגודה השיתופית, ולא כגורם שקיבל לידיו סמכויות שלטוניות או "ספק מקומי". המשיבה אינה "מוסמכת" כפי שהאגודה השיתופית מוסמכת. 3. **תפקיד האגודה השיתופית וחופש החוזים:** * בית המשפט ציין כי גם אם האגודה השיתופית פועלת במסגרת חופש החוזים, היא עדיין כפופה לכללי המים ולתעריפים הקבועים בהם. * עם זאת, הגישה שבית המשפט קיבל היא שהטענות בנוגע לתעריפים הנגבים צריכות להיות מופנות כלפי האגודות השיתופיות, שכן הן אלו שמגבשות את ההסכמים עם המשיבה ומגדירות את התעריפים. 4. **אי-התאמה של הליך ייצוגי:** * **ריבוי צדדים ועילות:** בית המשפט אימץ את טענת המשיבים כי לא ניתן לנהל הליך ייצוגי יעיל בשל הצורך לבחון את המערכת ההסכמית בין עשרות אגודות שיתופיות לבין חבריהן, מה שמחייב בירורים עובדתיים ומשפטיים נפרדים לכל אגודה. * **חידוש/הבהרה:** הדבר מרמז על כך שעילות תביעה המערבות מורכבות רבה בבחינת הסכמים פרטניים רבים, גם אם נוגעות לקבוצה גדולה, עשויות שלא להתאים לאכסניה של תובענה ייצוגית, במיוחד כאשר היריב המרכזי אינו "ספק מים" ישיר החייב על פי כללים אחידים. 5. **אי-קיום פסק דין קודם:** בית המשפט קבע כי הטענה בדבר אי-קיום הסדר פשרה קודם אינה ראויה להתברר בהליך ייצוגי חדש. אם קיימת הפרה, יש לפנות להליך הקודם. כמו כן, בית המשפט נתן משקל לעובדה שהסדר הפשרה הקודם חל רק על יישובים מסוימים (לא מתוכננים) וכי קיימת הבחנה בין סוגי יישובים. **סיכום והכרעה:** בית המשפט דחה את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. ההחלטה התבססה בעיקרה על הקביעה כי המשיבה אינה "ספק מקומי" כהגדרתו בכללי המים, וכי היא פועלת כגורם מסייע לאגודות השיתופיות, ולא כגוף שהוסמכה לו סמכות שלטונית או סמכות כ"ספק מקומי". כתוצאה מכך, לא נמצאה למבקשים עילת תביעה טובה כנגד המשיבה, ובנוסף, מורכבות הטיפול בהסכמים פרטניים עם אגודות רבות מנעה את היות ההליך ייצוגי יעיל. **החידושים המשפטיים או ההבהרות העיקריות:** * **הבחנה ברורה בין ספק מורשה לגורם מסייע:** המשפט מפריד בין גוף המחזיק ברישיון לאספקת מים (בעל האחריות הישירה לפי כללי המים) לבין גוף המספק שירותי ניהול או תפעול עבור גוף מורשה. האחריות לציות לכללים נשארת אצל בעל הרישיון. * **פירוש "האצלת סמכות" לעומת "הסתייעות":** ההחלטה מספקת פרשנות מפורטת להבחנה בין האצלת סמכות אמיתית (שעלולה להפוך את המקבל ל"רשות" או "ספק") לבין הסתייעות בתפעול, שאינה משנה את מעמדו המשפטי של מקבל השירות. * **הגבלות על תובענות ייצוגיות במקרים של ריבוי הסכמים פרטניים:** ההחלטה מדגישה כי כאשר היריב המרכזי הוא גוף המתקשר באופן פרטני עם גופים רבים (אגודות שיתופיות במקרה זה), וכל התקשרות כזו עשויה להיות שונה, ייתכן שהליך ייצוגי אינו האכסניה המתאימה לבירור המחלוקת.