תאד"מ 52747-09-20

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב צ'קים גנובים וזיוף חתימות. על פי פקודת השטרות, תשי"ז-1957, שיק גנוב אינו נחשב כהוצאה חוקית, ולכן הוא חסר תוקף. כמו כן, במקרים של חתימות מזויפות על שטרות, נטל ההוכחה מוטל על התובע לבסס את אמיתות החתימה. על התובע להוכיח כי חתימת הנתבע מופיעה על גבי השיקים המדוברים. בית המשפט מכיר בשלוש שיטות עיקריות להוכחת אותנטיות החתימה: עדות ישירה, השוואת חתימות ועדות של צד מוכר. עם זאת, התובע במקרה זה לא סיפק כל ראיה ישירה או עדים לאימות החתימות. הנציג שהעיד מטעם התובעת התגלה כמי שלא היה לו קשר ישיר עימם ובמקום זאת היה קשור לצד שלישי שהיה מעורב בשרשרת החסות של הצ'ק. גילוי זה מערער את טענת התובע ומוביל לחזקה כי עדותו, לו הוצגה, לא הייתה תומכת בטענת התובע. מאחר שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה בדבר אמיתות החתימות, פוסק השופט לטובת הנתבע. אשר על כן, תביעת התובע נדחית, תיקי הוצאה לפועל הקשורים לשיקים נסגרים, ויש להשיב את כל הסכומים ששולמו על ידי הנתבע בגין שיקים אלה. בנוסף, נדרש התובע לכסות את הוצאות הנתבע, בסך 5,000 ₪, בתוך 30 יום.