ע"פ 373/79

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על הרשעה בעבירות מס לפי סעיפים שונים בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]. המערער הורשע בבית המשפט המחוזי במסירת רישומים כוזבים, השמטת הכנסות מחשבונות, אי ניכוי מס ואי ניהול פנקסי חשבונות. המערער טען, כי הודאתו במשטרה, עליה התבססה ההרשעה, לא ניתנה באופן חופשי ואין לראות בה תקפה. עם זאת, בית המשפט העליון דחה טענה זו, בקובעו כי ההודאות נמסרו מרצון וללא לחץ, וכי המערער, יועץ מס במקצועו, ציין במדויק את הסכומים שהושמטו. בית המשפט דחה גם את טענת המערער כי ההרשעה הייתה צריכה להיות בעבירה פחותה לפי סעיף 217 במקום סעיף 220. בית המשפט הדגיש כי ניתן להסיק את כוונתו של המערער להתחמק ממס מהנסיבות וכי טענתו בדבר טעות בדיווח אינה אמינה. השופט שמגר, השופט בן פורת והשופט בייסקי הסכימו לדחות את הערעור, ואישרו את ההרשעה ואת גזר הדין.