ת"א 43944-03-17

תקציר

התובעים, זאב ואביו דב דסקל, תבעו את הנתבעים, עץ אפרים בתנופה (עץ אפרים) ובא כוחה יניב עורקבי, על כך שיפצו אותם על הנזק שנגרם להם עקב סלילת כביש גישה צמוד למגרשם ביישוב. לטענת התובעים, טרם רכישת המגרש הטעו אותם הנתבעים לחשוב כי השטח הגובל במגרש יהיה שטח ירוק, ללא כל אזכור של כביש הגישה. הנתבעים טענו כי התובעים היו מודעים, או היו צריכים להיות מודעים, לכוונה לסלול את כביש הגישה הגובל במגרש. בית המשפט קיבל את טענות התובעים בחלקן, וקבע כי עץ אפרים מחויבת לפצות את התובעים בגין הנזק שנגרם להם. בית המשפט מצא כי אכן הוצגו בפני התובעים מצגים מפורשים של הנתבעים כי השטח הגובל במגרש יהיה שטח ירוק. בית המשפט שוכנע כי התובעים לא ידעו על הכוונה לסלול את כביש הגישה טרם רכישת המגרש, וכי הנתבעים לא גילו להם מידע זה. הימנעותם של הנתבעים מגילוי מידע זה, והמצג הסותר אותו, היוו חוסר תום לב במו"מ שקדם להסכם המכר, ואי גילוי עובדות רלוונטיות. עם זאת, בית המשפט דחה את התביעה נגד עו"ד עורקבי, שכן לא מצא בסיס להטלת אחריות אישית עליו. בית המשפט אימץ את חוות דעתו של מומחה בית המשפט, המהנדס דן אורמן, אשר העריך את שיעור ירידת הערך עקב סלילת כביש הגישה ב-5%. אורמן העריך את הנזק ב-175 אלף שקל. בית המשפט הורה לעץ אפרים לפצות את התובעים בסך 192,500 ₪, מתוכם 17,500 ₪ בגין עוגמת נפש. כמו כן נפסקו לתובעים חלק מהוצאותיהם, לרבות שכר טרחת מהנדסים, אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪. התביעה נגד עו"ד עורקבי נדחתה, והתובעים חויבו לשלם לו 20,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.