ת"פ 25424-10-21

תקציר

על סמך המידע שנמסר, הורשע הנאשם במספר אישומים: איומים, תקיפת קטין על ידי אחראי ותקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש. כתב האישום התבסס על אירוע שהתרחש ביום 6.10.2021, בו תקף הנאשם, בהתקף זעם, הן את אשתו (המתלוננת) והן את בתם הקטינה. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת חבלות של ממש, לרבות חבלות בידה, ברגלה ובחזה. הנאשם הודה באשמה והודה באישומים נגדו, דבר שחסך זמן שיפוטי יקר. בית המשפט, לאחר ששקל את עובדות המקרה ונסיבותיו, כמו גם את הדינים החלים והפסיקות הקודמות, קבע כי טווח הענישה המתאים הוא 12-24 חודשי מאסר, לצד עונשים נוספים כגון מאסר על תנאי ועיצומים כספיים. בקביעת העונש הביא בית המשפט בחשבון את הערכים המוגנים ואת מידת הפרתם, את מדיניות הענישה הרווחת, את נסיבות ביצוע העבירות ואת נסיבותיו האישיות של הנאשם. בית המשפט קיבל את טווח הענישה שהציעה התביעה, למרות הודאתו המוקדמת של הנאשם והבעת חרטה. עם זאת, בית המשפט חרג מהטווח שנקבע, בהתחשב בהתקדמותו הטיפולית של הנאשם, נסיבותיו האישיות והיעדר עבר פלילי. תחת זאת, גזר בית המשפט על הנאשם תשעה חודשי עבודות שירות, לצד מאסר על תנאי ופיצוי כספי למתלונן. בנוסף, התייחס בית המשפט לסוגיית ביטול הרשעתו של הנאשם, בהתחשב בהליך הטיפולי ובהשפעתו הפוטנציאלית על שיקומו. בית המשפט הכיר בנסיבות החריגות הנדרשות לביטול כזה, אך בסופו של דבר החליט שלא לעשות זאת, שכן הנאשם לא הביא ראיות מספיקות לפגיעה קונקרטית בשיקומו. השופט הדגיש את האיזון בין הרתעה לשיקום, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם, בהתקדמותו הטיפולית ובהודאתו, ובסופו של דבר גזר עליו עונש של עבודות שירות, לצד עונשים נוספים. הנאשם הוזהר מפני ההשלכות של אי ציות והאפשרות להמיר את עבודות השירות למאסר בפועל. פסק הדין פירט גם את דרכי התשלום בגין הפיצוי הכספי שנקבע, ונמסר לצדדים על זכותם לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.