ב"ל 40053-02-23

תקציר

השופטת קבעה כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו כי נגרמו לו נפגעי עבודה כהגדרתם בסעיף 79 לחוק עקב מיקרוטראומה. על פי הפסיקה, על מנת להכיר בפגיעה כקשורה לעבודה על פי תיאוריית המיקרוטראומה, על התובע להוכיח כי עבודתו כללה ביצוע תנועות חוזרות או פעולות דומות במשך פרק זמן משמעותי בכל יום עבודה. בעדותו של התובע עצמו תוארה שגרת עבודה מגוונת שהשתנתה בהתאם לרכבים הנכנסים למוסך ולהנחיות הספציפיות שניתנו לו. עבודתו לא כללה תנועה חוזרת ספציפית או תנועות דומות במהותן שפעלו על איבר מסוים. יתר על כן, הראיות שהוצגו לא הוכיחו די הצורך כי התובע עבד בתנוחת כריעה או בידיים מורמות במשך פרק זמן משמעותי בכל יום. גם הסרטונים שהוצגו במהלך המשפט לא סיפקו ראיות מספיקות כדי להכריע בעניין. השופט הגיע למסקנה כי התובע לא הצליח לבסס תשתית עובדתית למיקרוטראומה, ולכן התביעה נדחתה. החלטה זו התקבלה מבלי להורות על הוצאות, ולתובע יש זכות לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי.