ע"ע 14238-10-14

תקציר

פסק הדין דוחה את מרבית טענות המערער תוך שהוא מאשר את ממצאי בית הדין האזורי בנוגע לפיטוריו כדין. בית המשפט הגיע למסקנה כי המערער לא פוטר בשל עמידה על זכויותיו אלא בשל התנהגותו, לרבות דיווח כוזב וסירוב לעמוד בדרישות דיווח נוכחות. טענות המערערת כלפי המעסיק לא היו מבוססות ברובן, לרבות טענות לניכוי ללא הצדקה ולפיטורים שלא כדין. עם זאת, הערעור התקבל חלקית בכל הנוגע לחישוב קביעת השכר ופיצויי הפיטורים, ודרש חישוב מחדש על בסיס שעות עבודתו לאורך כל תקופת עבודתו. נמצא כי המערער לא ביסס ראיות מספיקות לתביעות שעות נוספות, הן לפני חקיקת תיקון החוק והן לאחריו, בשל סירובו לשתף פעולה עם נהלי הדיווח. גם תביעות בדבר קנסות, דמי חגים ופדיון חופשות נדחו כלא מוכחות או כמשביעות רצון על ידי בית הדין האזורי. הצדדים הונחו להסכים על רכיבי המענק המתוקנים בהתבסס על השכר המחושב מחדש, ואם לא כן תידרש התלבטות נוספת. לא נפסקו הוצאות עקב דחיית הערעור באופן כללי.