רע"ב 314/06

תקציר

בחודש ספטמבר 2003 נידון המשיב על ידי בית משפט השלום בירושלים ל-15 חודשי מאסר בגין סחר בסמים ואלימות. בהמשך החקירה התגלו עבירות חמורות יותר, שהובילו לכתב אישום נוסף. המשיב, יחד עם אחרים, קשרו קשר לפגוע ביעקב קקון באמצעות נשק בלתי חוקי ורכב גנוב. במסגרת עסקת טיעון נגזרו עליו 42 חודשי מאסר, חלקית במקביל לעונשו הקודם, שהסתכמו ב-47 חודשים. עם סיום ריצוי שני שלישים מעונשו הוכנה תוכנית שיקום לשחרורו, העברתו לתל אביב ותנאי העסקה והשגחה. למרות חששותיה של ועדת השחרורים ממידע מודיעיני חמור, הם החליטו לשחררו על תנאי בתנאים מחמירים, בנימוק של גילו הצעיר והצורך בשיקום. עם זאת, המדינה התנגדה בטענה כי הוא נותר סיכון כחבר בארגון פשיעה, שאינו כשיר לשחרור מוקדם. פסק הדין הראשוני תמך בהחלטת השחרור, אך בערעור קבע בית המשפט העליון כי הסכנות הטמונות בשחרורו אינן מוצדקות. הם מצאו את החלטת ועדת השחרורים שגויה, ולא ציינה שינוי משמעותי בהשתייכותו הפלילית או בהשקפת עולמו, ובסופו של דבר ביטלה את שחרורו מחשש לשלום הציבור.