ת"פ 65249-08-21

תקציר

הנאשם תקף את בת זוגו בביתם, גרם לה לחבלה של ממש ואיים עליה בחבלה גופנית שלא כדין. הפיגוע היה ספונטני והונע מלחץ כלכלי בשל מגפת הקורונה. הפגיעה הפיזית באישה הייתה מינורית יחסית, וכללה שטף דם בראשה ומעט חבלות. בני הזוג התפייסו, והאישה, שהופיעה מרצונה בבית המשפט, ביקשה עונש קל לבעלה, בנימוק של שני ילדיהם הנוכחיים ועוד אחד שבדרך, אהבתה אליו ותפקידו כמפרנס המשפחה. בעוד שהמעשים שביצע הנאשם מצדיקים עונש חמור, בית המשפט התחשב בזמן שחלף מאז האירוע – ארבע שנים – ובהיעדר עבירות דומות בתקופה זו, דבר המעיד על שיקום. בנוסף, היא התייחסה לפיוס בין הצדדים ולרצונה של האישה, מתוך הכרה במורכבות המצב ובערך השמירה על התא המשפחתי. כתוצאה מכך נגזרו על הנאשם תשעה חודשי עבודות שירות ושמונה חודשי מאסר על תנאי, לצד קנס של 2,000 שקל. גזר הדין נועד לאזן בין הגמול לבין הנסיבות הספציפיות של המקרה. בית המשפט הדגיש את מסוכנות האישה ואת כיבוד החלטתה, תוך הבטחת הרתעה וגינוי של אלימות במשפחה. לנאשם זכות לערער על ההחלטה תוך 45 יום.